האיחוד האירופי הוא דוגמה מצוינת לתהליך של ניתוק האזרחים מהשלטון. למעשה שיטת הבחירות שם מבטיחה שליטת מיעוט. אני לא מכחיש שממשל גלובלי יכול להתדרדר למצב של אוליגרכיה שלטת כמו באיחוד האירופי, אלא טוען ההפך, שההתנגדות לו מגדילה את הסיכויים לכך. חשבתי שהעניין מובן מאליו שלא מדובר בממשל מרכזי בלבד, רמת האזורים, חלקם עירוניים, היא חלק מרכזי מהעניין. עיר מדינה לא תחזיק מעמד בלי גורם המגבה אותה, ערים אחרות יתאחדו נגדה אלא אם יהיה מה שיעצור אותן.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
האם יש באמת קיצונים משני הצדדים בפוליטיקה הישראלית?
אני הפכתי הרבה פחות אופטימי בתשע השנים האחרונות, מתוך שלושת הסיכונים שציינתי אז , השלישי התממש במידה רבה וגם הראשון התקדם בצורה לא זניחה כלל...
-
מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...
-
אין לי הרבה דברים חכמים להגיד על הפסקת האש המיועדת בעזה. ההסכם לכשעצמו הוא סביר בתנאי שיממומש כולו, הבעיה שלי היא שהסיכוי לכך זעום ויש סיכוי...
-
אפילו יוניפי"ל מדווח למועצת הביטחון של האו"ם ומודה בכישלון מוחלט שלו, כך שזה לא נושא לוויכוח. לכן, הטענה של מפקדי הכוחות והמדינות ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה