אין דרך אחרת לתאר את הסיקור של משפט נתניהו אלא כמוטה וכמביך. מרבית כלי התקשורת לא מסקרים את האירועים ומעלימים באופן שיטתי את ההתפתחויות הלא מתאימות לעמדת המערכת. כך שמי שצורך את חדשות הטלוויזיה (פרט לערוץ 20) נשאר ללא מידע מדוע נדחתה החקירה הנגדית של אילן ישועה בשבועיים*.
עם זאת נראה כי מרבית האנשים לא מבינים שצורת הסיקור מקורה במה שאין ברירה אלא לתאר כסחיטה של כלי תקשורת מרכזיים על ידי הפרקליטות. הפרקליטות מחזיקה דיון פתוח לכאורה על השאלה האם להעמיד את ערוצים 12 ו-13, את טמקא, ידיעות אחרונות, וואלה וישראל היום, בתיקים 2000 ו-4000. אולם הדיון מתנהל רק לכאורה מכיוון שאין ישיבות, אין החזרה למשטרה, אין מעבר חוזר על החומר אלא רק המתנה לראות איך יהיה סיקור המשפט. או במילים בוטות - איום כי מי שלא יתחנף מספיק יחטוף תביעה פלילית.
אין לשכוח שכלי התקשורת הרלוונטיים תלויים בהלוואות בנקאיות, שבאופן קבוע (על פי כללי בנק ישראל) תנאיהן דורשים הגדלת ביטחונות, במקרה של תביעה בעלת היקף משמעותי, ובוודאי תביעה פלילית. אפילו ישראל היום שלבעליו יש לכאורה את הכסף יתקשה לבצע מהלך כזה בשל מגבלות שהוטלו עליו כחלק מקניית NRG.
כלומר, הלכה למעשה, הפרקליטות מאיימת באופן גלוי על כלי תקשורת, על מנת לקבל סיקור אוהד.
אם מישהו תוהה מדוע שאר כלי התקשורת שותקים, ההסבר לא מסובך, הם פוחדים. תביעה כזאת יכולה בקלות להתרחב לכל כלי תקשורת וסביר להניח שזאת אחת המטרות המרכזיות של גישה זו.
* השופטים קבעו שההבדלים בין עדותו במשפט לזו במשטרה הם גדולים כל כך, שהלכה למעשה מדובר בחזרה שלו מעדותו במשטרה, ושהם נמנעים מהחזרת העניין למשטרה מכיוון שאינם מאמינים לה שתוכל לבצע חקירה אמינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה