אני תמיד מתפעל מהיכולת האינסופית של השמאל להוציא הפגנות. בעוד הימין מתלבט, רב עם עצמו וכיוצא באלו, אין לשמאל בעיה להוציא הפגנות מכיוון שברור למארגנים מעל לכל ספק שאפילו במקרה של כישלון צורב, הם לא ייאלצו לגייס כסף מהבית ותמיד יזכו להשתפכות תקשורתית, בלי קשר לתוצאות.
ראוי לציון שההפגנות המגזריות שהשמאל מארגן תמיד מבטאות את תפיסת העולם לפיה יש כאלו שדעתם נחשבת (טייסים והייטיקסטים לדוגמה) ואילו האחרים פשוט לא ראויים להתייחסות אמיתית גם שלכאורה מדברים בשמם (עובדי הניקיון).
המצב הזה הוא לא מקרי, השמאל יכול לארגן הפגנה של עמך (ואפילו עשה זאת בעבר), הוא כיום פשוט מפגין את האליטיזים שלו שתואם את הנטייה הפוליטית הגוברת שלו לאוליגרכיה. החלק המשעשע בסיפור הוא כמובן שההפגנות הללו תמיד מדברות בשם השוויון והדמוקרטיה בעוד שהן מאורגנות בצורה מדירה באופן מופגן ותוך שימוש במכפיל כוח חוץ מדינתי (ולכן בלתי דמוקרטי) בעליל.
מי שרוצה שהציבור ישתכנע ברצינות ההפגנות הללו, מוטב לו שיתחיל מלקיחת סיכון, ההישארות בתחום הנוחות, המסווה בטענות פתטיות על "אומץ", היא אפילו לא מגוחכת, היא פשוט עצובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה