מכיוון שאני מקבל שוב ושוב טענות בסגנון החלטתי לעבור על מצגת אחת ולהבהיר דף דף כמה הטענות הללו מופרכות:
דף 1 - ועדת השתיים - גורם הסינון המשמעותי ביותר שנותן את השליטה המרכזית בוועדת בחירת השופטים לשתי נשים מטעם נשיאת העליון נעלמה. השימוש הלא מוסתר בסמכות נשיא העליון בשביל לקבוע שוב ושוב הרכבים במקרים מסוימים (90% ויותר מפסיקות בית המשפט העליון בנושא מסתננים ניתנו בהרכבים של שני שופטים חוזרים) לא מוזכר כלל ועיקר. השימוש שבג"צ עשה בסמכויותיו בשביל לרוקן את חוק הלאום ממשמעותו נעלם כלל. גם שאר הסעיפים בדף מבהירים היטב שכותביו יוצאים מנקודת הנחה כי שופטי בית המשפט העליון הם מלאכים ולכן אין שום צורך כלשהו לנתח איך הם השתמשו בסמכויותיהם.
דף 2 - הכנסת לא מופיעה כגורם בעל משמעות ולא במקרה - אחרי הכל פגיעה אנושה בכנסת, בתמיכה בפועל של בג"צ, לא עוררה כל תגובה.
דף 3 - מעבר לכך שאותם גורמים המזהירים כעת משינוי הוועדה למינוי שופטים טענו כי הגדלת הרוב הנדרש בוועדה היא סכנה לדמוקרטיה וכעת מתרפקים עליו. גם הטיעונים שלכעצמם אינם נכונים - מחד גיסא, מפגינים זלזול קשה בהשפעה של השופטים בערכאות הנמוכות; ומאידך גיסא מתעלמים מכך שגם כיום התמחויות של מקורבי שופטים עליונים אצל חבריהם (מה שמגדיל דרמטית את סיכוי ההתמנות שלהם על ידי ועדת השתיים) היא הנורמה הבלתי מוכחשת. לכל היותר אפשר לטעון שהשינוי הפך את הנפוטיזים למעט פחות בוטה.
דף 4 - כפי שהוזכר בדף 2 - ההתעלמות מהכנסת היא ברורה וקשה להאמין שהיא מקרית.
דף 5 - התיאור של חקיקת חוקי היסוד לא מדויק בלשון המעטה וגרוע מכך, אהרון ברק טרח להבהיר עוד לפני החקיקה שהוא מנסה להביא לפסילת חוקים, כך שמותר לפקפק בכך שמדובר ביותר מתירוץ.
דף 6 - האם חוק יסוד הלאום בוטל? לכאורה לא, אבל כאשר שופט בערכאה נמוכה "העז" לפסוק בעקבותיו, בית המשפט העליון פגע בסיכויי ההתקדמות שלו באופן פומבי. במצב כזה, ספירת החוקים שבוטלו טכנית היא חסרת משמעות, בית המשפט מעדיף כמעט תמיד לרוקן את החוק ממשמעותו.
דף 7 - פסילת החלטות מטעמי סבירות איננה נדירה כלל ועיקר, למעשה הזמן היחידי בעשור האחרון בו הפגין בית המשפט ריסון בנושא היה בזמן ממשלת בנט-לפיד, שבאופן מעורר התפעלות אף אחת מפעילותיה לא חרגה ממתחם הסבירות, כולל החלטות שבממשלות קודמות נפסלו פה אחד על אי סבירות (חאן אל אחמר למשל).
דף 8 - עוד הפגנת ביטול מוחלטת כלפי הכנסת ועוד מאמץ להבהיר שפיקוח על השופטים הוא דבר שאין להעלות על הדעת.
דף 9 - כאמור, אין קושי כלשהו להבין למה נטען כי בית המשפט מוטה כלפי שמאל, די לעבור על פעילות ממשלת השמאל האחרונה שבג"צ נע במהלכה בין ביקורת מילולית רכה לבין ליקוק רגליה של הממשלה ולהשוות אותה להתנהגותו מאז הקמת הממשלה הנוכחית.
דף 10 - מה שמעורר התפעלות בדף הזה הוא ההתנשאות המוחלטת - לא שואלים את החרדים או את הערבים אלא קובעים קטגורית שבג"צ טוב להם (ואוי להם אם הם מעזים לחשוב אחרת).
דף 11 - אני מתנצל אבל אני לא מאמין בסינאנסים.
דף 12 - מאמץ כן ואמיתי להבהיר למצביעים שאין להם זכות לקבוע את גורל המדינה אלא צריך לתת לאליטה קטנה ולגורמים חוץ לקבוע את מדיניותה של מדינת ישראל.
דף 13 - במהלך השנים האחרונות הגדילה המדינה שוב ושוב את הסכומים המוקצים לרשות בתי המשפט, העומדים בראש המערכת ניצלו את מעמדם, בזבזו את הכסף על היכלות מפוארים, על מעקב אחרי אזרחים שלא הולכים בתלם ועל כנסים במקום להגדיל את מספר השופטים. מגוון השופטים כיום הוא קטן מאוד, תופעה שגם נשיאת העליון מכירה בה. אין אפשרות לחוקק חוקה כל עוד ברור לחלוטין שבית המשפט העליון יפרש אותה כתירוץ לעמדות שהביא מהבית, דבר שתוקע את שוב ושוב את התהליך. כמעט למותר לציין שרשות שופטת בלתי תלויה אין פירושה רשות שופטת שלא צריכה להתחשב בשום דבר, כולל החוק.
דף 14 - החוברת קוראת לתת לבית המשפט כוח ללא גבולות, מתוך תפיסה אנטי דמוקרטית מובהקת כאילו אליטה משפטית היא בהכרח טובה יותר מאשר נציגות הציבור.
דפים 15-16 - נותחו בדף 1 לעיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה