בכל פעם שאני נתקל במשהו פוגע, אותה שאלה עולה לי לראש: האם זה היה בכוונה? התשובה היא בדרך כלל "זה מורכב".
לצערי, הדוח של האו"ם לגבי אונר"א אינו אחד המקרים הטיפוסיים האלה. העיתוי של הדוח מספיק כדי ללמד אותנו על ההטיה שלו בלי שצריך לקרוא אותו. למרות שהאו"ם מכיר בפסח כחג רשמי, הוא פרסם את הדוח ממש לפני החג בישראל, תוך שימוש בטקטיקה אנטישמית קלאסיות של ״תעבוד בחג שלך אחרת תפסיד״. האם זכות יסוד מאמנת האו"ם, חופש הדת, מופרת? האו"ם רומז שזה פשוט לא חל על יהודים.
מה שעוד יותר גרוע זה שאף אחד לא הופתע. האו"ם אינו גוף ניטרלי בסכסוך המתמשך. הטווח שלו נע בין תמיכה צבאית פעילה בחמאס (אונר"א) להתעלמות מהמחויבויות שלו (יוניפי"ל), פרט לכמה ארגונים בתוכו. זה היה ברור מהתגובה לדוח של אחת היוצאות מן הכלל, הנציגה המיוחדת של האו"ם לאלימות מינית בעימותים, שספגה ביקורת על האומץ שלה בפרסום דו"ח שתמך בישראל. לא רק שאנטישמיות איננה נדירה, אלא שהאו"ם לא נוקט שום צעד לעצור אותה.
מיותר לציין, שהדעות הקדומות האלה לא מונעות מאנשים לקבל את האמינות של האו"ם ולגנות את ישראל על סמך הדוחות שלו.
---
1. אפשר לתהות אם התזמון הוא פשוט צירוף מקרים. טוב, יום כיפור הוא בעוד חצי שנה, זהו הזמן היחיד שבו ממשלת ישראל וקבוצות יהודיות פחות פעילות. די מדהים לקבל את התזמון הזה כמקרי.
2. בפוסט קודם, הסברתי את ההיגיון של פקידי האו"ם: במילים פשוטות, הם רוצים לשמור על העבודות שלהם.
3. למעט במקרים של פיקוח נפש, ישראל לא מוציאה הודעות פומביות במהלך חגים יהודיים, אף על פי שחלק מהפקידים שלה הם חילונים או אפילו לא יהודים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה