הטענה שישראל איכשהו גורמת לצימאונם של הפלסטינים היא אחת ההאשמות המכוערות ביותר נגד ישראל. כמו רוב ההאשמות הדומות לה, זה הגיוני רק למי שמאמין שפעולות הפלסטינים חסרות משמעות. במילים אחרות, הבעיה היא אמיתית והסיבות ברורות, אך הן זוכות להתעלמות מכיוון שהן אינן מתאימות לסיפור.
רוב שטחה של ישראל הוא צחיח, בעוד שרצועת עזה, כמו גם כמחצית מהגדה המערבית, היא מדברית למחצה. המשמעות היא שיש צורך במערכת מים טובה אם אתה רוצה למנוע צמא. רוב הפלסטינים רואים במערכת המים המרכזית תוצאה של פעילות ציונית וככזו, מנגנון שליטה של האויב, אף שההיסטוריה מסובכת יותר מכך. לכן, לא אמור להיות מפתיע שהיו שינויים מאז ישראל נסוגה את רוב הערים והכפרים עם מערכות מים טובות למדי.
בעוד פקידי הרשות הפלסטינית "שוכחים" להתקין צינורות לשכונות חדשות, שיעור האובדן בגדה המערבית עולה מכמה אחוזים (כמו בישראל עצמה) ל-70% עד 90% כתוצאה מסירובה של הרשות הפלסטינית לתחזק את המערכת. אפילו כשהקהילה הבינלאומית מציינת את הכסף. אותם אנשים מנצלים את הנסיבות כדי להציע מים ממכליות מים לאחרים שגרמו לצמאונם במחיר "מוזל". המצב גרוע עוד יותר ברצועת עזה, שם משטר חמאס ממיר צינורות מים לרקטות ומעודד שאיבה מוגזמת של מי תהום כדי להפוך את האזור לבלתי ראוי למגורים ובכך לדחוף את האוכלוסייה לתקוף את ישראל.
התוצאה קשה: אף על פי שהפלסטינים מקבלים את אותה כמות מים כמו הישראלים (למעשה, יש להם יותר בזכות מקורות מקומיים), כמות המים בפועל הזמינה לנפש קטנה משמעותית ולעתים קרובות אף פחות מהסף של האו"ם לבעיית מים חמורה. אפשר יכול לשמוע הרבה על הפלסטינים הרגילים שנפגעים מבעיה זו, אך באופן כלשהו, פקידי הרשות הפלסטינית מתוארים כאילו הם נלחמים באומץ בכיבוש המרושע וטוענים שהוא האשם.
נקודות נוספות:
- העובדה שהנהגת הפלסטינים גרמה לבעיות אספקת המים שלהם אינה הופכת אותה לפחות בעייתיים. מיותר לציין שזה הפחית את הפופולריות של ההנהגה ברצועת עזה ובגדה המערבית.
- אמנם ישראל לא בנתה את מערכת המים לפלסטינים מתוך צדקה גרידא, ישראל אולם הפלסטינים נהנו ממנה בכל מקרה.
- הפלסטינים מתלוננים על חלוקת מי נהר הירדן. התוכנית לכך הושלמה בשנות ה-50, ולמרות שירדן קיבלה חלק מהגדה המערבית גם כן, הפלסטינים עדיין מסרבים לדרוש זאת מירדן.
- הפלסטינים מאשימים את ישראל בבעיותיהם בהרחבת תשתיות המים שלהם. הם מסוגלים לבנות ערים חדשות למרות רצונה של ישראל, אך הם אינם מסוגלים להתקין צינורות מים.
- הפלסטינים מקבלים תרומות רבות עבור מערכת המים, אך הפקידים גונבים אותם ונהנים הן מהכסף הקצר מועד של הארגון הבינלאומי והן מתשלומי המים ארוכי הטווח שהתושבים החדשים חייבים לקנות מהם.
- העובדה שפלסטינים חזקים לא רק לוקחים מים מהחלשים אלא גם משלמים על ביצוע הגניבה באמצעות מימון זר ולאחר מכן דורשים תשלום עבור תיקונים בגלל "פעולות ישראליות" היא בעינ חמורה נוספת.
- לפני או אחרי שהוקמו הצינורות, אונר"א העבירה אותם באופן שיטתי לחמאס. זה תורם למצב המגוחך שספקת המים ברצועת עזה טוב יותר ממה שהיה לפני המלחמה, לא בגלל שהמצב טוב היום אלא משום שהמצב היה כל כך גרוע.
- זה די מוזר שאחד הדברים הבודדים שגם ישראלים וגם פלסטינים מסכימים עליהם - שהציונים בנו את מערכת המים המודרנית - אינו מדויק.
- אפשר לטעון שישראל היא היוצאת מן הכלל ולא הכלל בכל הנוגע לאובדן מים פלסטיני. עדיין בלתי נתפס שפעילים סביבתיים מבקרים את ישראל על השימוש המצוין שלה במשאבי טבע מוגבלים תוך קידום השימוש המוגזם של הפלסטינים.
- לדעתי, הרייטינג הוא הגורם לבעיה זו (כמו גם רבות אחרות). השחיתות היא הגורם לבעיות אספקת מים בעשרות מדינות באופן מילולי, ומספר האנשים שנפגעו גבוה גם כאשר ניתן סיוע בינלאומי. אבל אחוז מזעזע של אנשים ברחבי העולם מאמינים שהאשמת הכיבוש הישראלי חשובה יותר מהכרה בבעיה ופתרונה.
- שפכים לא מטופלים, מי תהום מנוצלים יתר על המידה, בעיות סביבתיות בים המלח ובעיות אחרות הופכות נושא זה לחמור גם עבורי כישראלי. הדבר הגרוע ביותר לעשות הוא לתעדף את התעמולה על פני הפתרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה