בעיית המים של הפלסטינים היא אמיתית, אבל לא ישראל אשמה

הטענה שישראל איכשהו גורמת  לצימאונם של הפלסטינים היא אחת ההאשמות המכוערות ביותר נגד ישראל. כמו רוב ההאשמות הדומות לה, זה הגיוני רק למי שמאמין שפעולות הפלסטינים חסרות משמעות. במילים אחרות, הבעיה היא אמיתית והסיבות ברורות, אך הן זוכות להתעלמות מכיוון שהן אינן מתאימות לסיפור.

רוב שטחה של ישראל הוא צחיח, בעוד שרצועת עזה, כמו גם כמחצית מהגדה המערבית, היא מדברית למחצה. המשמעות היא שיש צורך במערכת מים טובה אם אתה רוצה למנוע צמא. רוב הפלסטינים רואים במערכת המים המרכזית תוצאה של פעילות ציונית וככזו, מנגנון שליטה של האויב, אף שההיסטוריה מסובכת יותר מכך. לכן, לא אמור להיות מפתיע שהיו שינויים מאז ישראל נסוגה את רוב הערים והכפרים עם מערכות מים טובות למדי.

בעוד פקידי הרשות הפלסטינית "שוכחים" להתקין צינורות לשכונות חדשות, שיעור האובדן בגדה המערבית עלה מכמה אחוזים (כמו בישראל עצמה) ל-70% עד 90% כתוצאה מסירובה של הרשות הפלסטינית לתחזק את המערכת. אפילו כשהקהילה הבינלאומית סיפקה את הכסף. אותם אנשים מנש מנצלים את הנסיבות כדי להציע מים ממכליות מים לאחרים שגרמו להם לצמאון במחיר "מוזל". המצב גרוע עוד יותר ברצועת עזה, שם משטר חמאס המיר צינורות מים לרקטות ומעודד שאיבה מוגזמת של מי תהום כדי להפוך את האזור לבלתי ראוי למגורים ובכך לדחוף את האוכלוסייה לתקוף את ישראל.

התוצאה קשה: אף על פי שהפלסטינים מקבלים את אותה כמות מים כמו הישראלים (למעשה, יש להם יותר בזכות מקורות מקומיים), כמות המים הזמינה לנפש  בפועל קטנה משמעותית ולעתים קרובות היא אף פחות מהסף של האו"ם לבעיית מים חמורה. אפשר לשמוע הרבה על הפלסטינים הרגילים שנפגעים מבעיה זו, אך באופן כלשהו, פקידי הרשות הפלסטינית מתוארים כאילו הם נלחמים באומץ בכיבוש המרושע וטוענים שהוא האשם.

נקודות נוספות:

1. העובדה שהנהגת הפלסטינים גרמה לבעיות אספקת המים שלהם אינה הופכת אותה לפחות בעייתית. מיותר לציין שהתנהגות זאת הורידה את הפופולריות של ההנהגה ברצועת עזה ובגדה המערבית.
2. אמנם ישראל לא בנתה את מערכת המים לפלסטינים מתוך צדקה גרידא, אולם הפלסטינים נהנו ממנה בכל מקרה.
3. הפלסטינים מתלוננים על חלוקת מי נהר הירדן. התוכנית לכך הושלמה בשנות ה-50, ולמרות שירדן קיבלה חלק מהגדה המערבית גם כן, הפלסטינים עדיין מסרבים לדרוש את המים מירדן.
4. הפלסטינים מאשימים את ישראל בבעיותיהם בהרחבת תשתיות המים שלהם. לטענתם הם מסוגלים לבנות ערים חדשות למרות רצונה של ישראל, אך אינם מסוגלים להתקין צינורות מים.
5. הפלסטינים מקבלים תרומות רבות עבור מערכת המים, אך הפקידים גונבים אותם ונהנים הן מהכסף הקצר מועד של הארגונים הבינלאומיים והן מהתשלומים ארוכי הטווח על המים שהתושבים החדשים חייבים לקנות מהם.
6. העובדה שפלסטינים חזקים לא רק לוקחים מים מהחלשים אלא גם משלמים על ביצוע הגניבה באמצעות מימון זר ולאחר מכן דורשים תשלום עבור תיקונים בגלל "פעולות ישראליות" היא בעיה חמורה נוספת.
7. בין אם לפני או אחרי שהוקמו הצינורות, אונר"א העבירה אותם באופן שיטתי לחמאס. זה תורם למצב המגוחך שאספקת המים ברצועת עזה טוב יותר ממה שהיה לפני המלחמה, לא משום שהמצב טוב היום אלא משום שהמצב היה כל כך גרוע.
8. זה די מוזר אבל אחד הדברים הבודדים שגם ישראלים וגם פלסטינים מסכימים עליהם - שהציונים בנו את מערכת המים המודרנית - אינו מדויק.
9. אפשר לטעון שישראל היא היוצאת מן הכלל ולא הכלל בכל הנוגע לאובדן מים. עדיין בלתי נתפס שפעילים סביבתיים מבקרים את ישראל על השימוש המצוין שלה במשאבי טבע מוגבלים תוך קידום השימוש המוגזם של הפלסטינים.
10. לדעתי, הרייטינג הוא הגורם לבעיה זו (כמו גם רבות אחרות). השחיתות, באופן מילולי, היא הגורם לבעיות אספקת מים בעשרות מדינות, ומספר האנשים שנפגעו גבוה גם כאשר ניתן סיוע בינלאומי. אבל אחוז מזעזע של אנשים ברחבי העולם מאמינים שהאשמת הכיבוש הישראלי חשובה יותר מההכרה בבעיה ופתרונה.
11. שפכים לא מטופלים, מי תהום מנוצלים יתר על המידה, בעיות סביבתיות בים המלח ובעיות אחרות הופכות נושא זה לחמור גם עבורי כישראלי. הנתיב הגרוע ביותר שניתן לבחור בו הוא לתעדף את התעמולה על פני הפתרון.