הטענה שישראל מחזיקה בכוחות על, כגון שליטה בעולם או מניעה פלאית של התקפי לב, היא במהותה אנטישמית. טענות מופרכות כאלה, כאשר הן מועלות על ידי מוסדות לכאורה מכובדים, עלולות לצבור תאוצה ולהשפיע על דעת הקהל, ולכן אני מאמין שגישה שונה היא הכרחית.
לפני כל ניתוח רציני או ביקורת, יש להתמודד עם שאלה יסודית: האם הטענה בכלל אפשרית מבחינה תיאורטית? חלק משמעותי ממה שמכונה "ביקורת" על ישראל נכשל במבחן הבסיסי הזה. לדוגמה, חוות הדעת המייעצת של בית המשפט הבינלאומי (ICJ) הדורשת את נסיגת ישראל על בסיס ההנחה המטעה שישראל מכתיבה את מדיניות מצרים כלפי רצועת עזה, ולכן היא לא יותר מגיבוב מילים. באופן דומה, הדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל המרמז על כך שתושבי עזה הם בני אלמוות (למעט אלה שנהרגו בידי ישראל) לאחר שחמאס יזם את המלחמה, הוא חסר ערך לחלוטין.
קל להיסחף אחר הקונצנזוס, אך ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שדעת הרוב לא תמיד אומרת אמת. עיסוק בטענות שווא כאלה בתנאים שלהן רק מעניק להן לגיטימציה ופוגע באמינות של כל שיח אמיתי.
נקודות נוספות:
1. בית המשפט הבינלאומי (ICJ) השתמש בטענה זו רק כמפלט אחרון מכיוון שאחרת הוא היה צריך לפסול את כל "הראיות" בחוות הדעת המייעצת שלו
2. בקצה השני של המנעד, מנהיגת אמנסטי אינטרנשיונל הצהירה שהארגון מואשם באנטישמיות בכל פעם שהוא מפרסם דו"ח המותח ביקורת על מדיניות הממשלה הישראלית. הנקודה "השולית" שהיא השמיטה היא שבעשור האחרון אמנסטי אינטרנשיונל התקשה להאשים את ממשלת ישראל מבלי להניח שישראל מחזיקה בכוחות על, ולכן תמיד האשים את ישראל בשימוש או אי שימוש בהן.
3. גזענות של ציפיות נמוכות מהפלסטינים היא נקודה נוספת שמובילה לעתים קרובות לטיעונים שונות לאותן נקודות
4. באופן אירוני, זיהוי השימוש בטענות אלו או תיוג שלהן כפנטזיות אינו החלק הקשה ביותר; למעשה, קשה יותר לתייג אותן כאנטישמיות. סיווגתי אותן ככאלו לפי שני קריטריונים: הן שימשו בעבר לאנטישמיות, והשימוש הנוכחי שלהן מעודד שנאה כלפי יהודים. אפילו לפי הגדרה מצומצמת זו, פנטזיות אנטישמיות אלו משפיעות בצורה ניכרת על יותר ממחצית מה"ביקורת" על ישראל.
5. רוב האנשים שנשענים על פנטזיות אלו כנראה אפילו לא מודעים לכך. רוב האנשים לא קוראים דוחות בקפידה, במיוחד כשהכל מסכימים, אבל רק בגלל ש"כולם" מסכימים זה לא אומר שמשהו נכון
6. סטנדרט כפול נוצר באופן בלתי נמנע כאשר צד אחד מניח שיש לו כוחות על; בעוד שלא כל הסטנדרטים הכפולים נוצרים כתוצאה מכך, רבים כן נוצרים בדרך זו (אחרים נובעים מגזענות או מסיבות אחרות).
הדגמה נוספת של התופעה הוא הפלישה הישראלית לסוריה. מצד אחד, ירדן וסוריה האשימו את ישראל באיום על אספקת המים, מה שמהווה חשש לגיטימי, אם כי אני סבור שהם טועות. מצד שני, מספר מרשים של אנשים ברשתות החברתיות ניצלו זאת כהזדמנות לפתח תיאוריות קונספירציה חדשות בעלות מאפיינים על-טבעיים (למשל, הירדן זורם במעלה ההר). הם כמובן לא פספסו פעימה כאשר טורקיה הצמיא כמיליון כורדים סורים; אחרי הכל, אין יהודים=אין חדשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה