המכון הישראלי לדמוקרטיה

אני מציע לקרוא את הספר "באין חוקה" שיצא בהוצאת המכון, אני בטוח שיש כמה עותקים במכון. הספר מסביר היטב (הרבה מעבר ליכולתי הצנועה) למה רק המילה הראשונה בשמו קשורה למציאות. אני חייב להודות שבשלב מסוים וידאתי שאכן יצא באמצעותו, התופעה של אדם שמפרסם ספר שבו הוא מאשר את כל הטענות של יריביו הפוליטיים שהוא לרוב מכחיש נראתה לי מטורללת. 

בין השאר ראש המכון לשעבר מתגאה בספר בהקמתו בסיועו האדיב של ג'ורג' שולץ בזמן שהיה שר החוץ האמריקאי - שולץ התבייש להעביר את הכסף בעצמו כך שהעביר את הכסף באמצעות חבר. ייאמר לזכותו של כרמון שהוא לא מסתיר את הדרך בה השתמש בכספי משלם המסים הישראלי על מנת לממן את הנסיעה לפגישה הזאת. כך שהמילה ישראלי נסתרת על ידי הקמת המכון באמצעות תורם פרטי שבאופן מקרי לחלוטין היה שר החוץ בממשל האמריקאי. לעומת המכון שטוען כי כמובן שאין שום השפעה של מדינה זרה - ברור.

למי שטוען כי לא הכל כסף - אני לא מכיר תאוריה כלכלית כלשהי שטוענת שהכל כסף. אפילו ב"מרד הנפילים" מוזכרת החשיבות של המשפחה ומדובר בספר שכל מהותו היא שיר הלל לקפיטליזם, כך שמדובר בתקיפת איש קש. צריך להניח את הקלפים על השולחן - מי שרוצה לקבל כסף מארגון מתחזה? זבש"ו.

הנוסטלגיה לדמוקרטיה המושלמת בעבר

הנוסטלגיה לדמוקרטיה המושלמת לכאורה בעבר של ישראל מעוררת תמיהה אצל כל מי שמכיר את ההיסטוריה ואת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, כולל מה שנשאר לאחר מלחמת ששת הימים

 

למרות ביטול הממשל הצבאי בעקבות הודעת אשכול, לא בוטלו מיד כל ההגבלות של הממשל הצבאי, וחלקן הועברו לסמכות משטרת ישראל ובוטלו בהדרגה רק במהלך השנים הבאות. כך למשל, צו שביטל את מרבית ההגבלות על התנועה של ערביי ישראל וניתן ב־22 בספטמבר 1967 עדיין כלל הגבלות שאסרו עליהם להתקרב לכור הגרעיני בדימונה ולגבול עם ירדן בערבה, וכן להיכנס לחצי-האי סיני (שהיה נתון אז לשלטון ישראל).

 

אין לי שום בעיה להודות שבכך שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית מחורבן וקשה להגיד שמצבה החמור עוד יותר של הדמוקרטיה במקומות אחרים מעודד אותי בצורה כלשהי. מה שמרגיז אותי זאת הנוסטלגיה המגוחכת לעבר, מצבה של הדמוקרטיה הישראלית השתפר משמעותית בעשור האחרון, אני לא שכחתי את העובדה שיכולתי לדעת מי מפגין בכיכר רבין על ידי ספירת ניידות השידור.

 

 

גנדי, היהודים והציונות

התנגדות גנדי לישראל נבעה מהפטריוטיות ההודית שלו - הוא חשב שעדיף לחזק את הקשרים עם המוסלמים המקומיים מאשר להתעמת אתם על מדינה רחוקה. עד כמה שזה מאכזב, גם אז לא היינו מרכז העולם.

 

גנדי לא הביע שנאה כלפי יהודים או יהדות וההערכות שלו לגבי הציונות היו אמנם מופרכות אבל נבעו בעיקר מבורות. האם היה אפשר לצפות ליותר מאדם שדבק לכאורה באמת? אולי, אבל בין זה לבין הפיכתו לנבל יש מרחק גדול. האם מישהו מיהודי הודו נפגע במלחמת האזרחים הדתית הנוראית שפרצה רק מכיוון שהיה יהודי? מישהו זוכר את ג'ק ג'ייקוב?  

 

לגנדי הייתה עמדה כוללת נגד אלימות והוא דבק בה גם ברגעים קשים שהוכה בהם כמעט למוות. בנושא ההתנגדות היהודית לשואה, הוא אמנם פסל גם את האלימות הזאת, אבל זה אחד המקרים הבודדים שהוא ציין שהוא יכול להבין את אלו שלא עמדו בסטנדרטים שלו.

 

 

 

המחסור בנהגים חוסם את אפשרות הפעלת התחבורה הציבורית בשבת

אני לא מבין את ההנחה שהבעיה היחידה לגבי תחבורה ציבורית בשבת היא כסף. הבעיה המרכזית היא נהגים - אנשים לא רוצים להיות נהגי אוטובוס ומעדיפים לקבל הרבה פחות כסף בעבודות קלות יותר. תחבורה ציבורית בשבת פירושה היום תחבורה ציבורית גרועה יותר בימי חול. מי שרוצה תחבורה ציבורית בשבת צריך להתחיל בבעיה המרכזית ואחרי שיפתור אותה יהיה על מה לדבר. את העדויות לבעיית הנהגים אפשר למצוא בכל תחנה מרכזית - יש בכולן בקשה לנהגים חדשים - או במקומונים של אזור הצפון.

 

צריך להבין כי האנשים לא רוצים להיות נהגי אוטובוס - זאת בעיה בכל מדינות המערב, לא רק בישראל. באירופה ובארה"ב מגייסים מהגרים למטרה הזאת, הם היחידים שמוכנים. עם זאת, באירופה הפתרון לא עובד כל כך טוב מכיוון שהמהגרים מסרבים לאחר כמה שנים לעבוד וצריך להביא חדשים. אפשר להציע למהגרים פה לעבוד בתחבורה ציבורית - ההתנפלות על המציע זאת מצד אלו שלכאורה תומכים בתחבורה ציבורית בשבת לא תהיה נעימה - מניסיון.

צר לי, אבל הבעיה היא תרבותית יותר מאשר כספית, כסף לא הפואנטה פה, אנשים מוכנים לקבל הרבה פחות כסף ולא להיות נהגי אוטובוס, זאת עבודה קשה מטבעה ולא מתגמלת רגשית. אפשר לראות את זה בגולן, עומס התנועה לא רלוונטי במיוחד שם, הם מציעים משכורת גבוהה בהרבה מהממוצע ובכל זאת סובלים ממחסור חמור בנהגים.

 

ההסבר כאילו תחבורה ציבורית בשבת היא רעיון גאוני שישפר את התחבורה הציבורית בימי חול, ניתן מבלי לטרוח אפילו לבדוק האם יש מספיק אנשים. המצב החמור של התחבורה הציבורית בימי חול הוא סיבה מספקת וקשה לסמוך על הטענות של אנשים בסקרים כאלו (לשני הכיוונים אגב).

כמה מילים שווה סרטון

סיימתי לפני כמה דקות שיחה ארוכה עם חבר (שלהלן אכנה אותו חגי) בנושא החייל היורה. על מנת להכיר את הטיפוס מספיק שאציין שהוא היחיד שאני מכיר שמחזיק מגרסה ביתית ומתלונן על הצורך בחשבון בנק לתשלום סלולרי.
חגי ניסה לשכנע אותי במשך חצי שעה כמעט כי החייל היורה הוא רוצח רק מכיוון שזה מה שהוא ראה בסרטון שבצל"ם שחרורו. הניסיונות שלי לשכנעו לאמץ את עמדתי (תקציר - אין לי מושג מה באמת קרה וכל השדרנים מבלבלים בשכל) נכשלו. מה יש בתצוגה וידאו שמכנה אנשים שמודעים לעריכה שלה (וחגי מודע) שהם צופים באמת הצרופה? מישהו יכול להסביר לי?

חקיקה אנטי דמוקרטית

אני עדיין מחכה לרשימה של החקיקה האנטי דמוקרטית שההנהגה יזמה. על מנת להסיר ספק - אני לא צריך את הרשימה של אלו שנטען ב"הארץ" שהם אנטי דמוקרטיים אלא בכאלו שהכותב יודע לנמק למה לדעתו הם אנטי דמוקרטיים ולא לפי ההגדרה למזיק לדמוקרטיה כ"כל מה שאני לא מסכים אתו".
 

לגבי חוק עמותות השמאל - המתנגדים רואים בדמוקרטיה האמריקאית מודל - הזרמת כספי ענק היא רעיון התורם לדמוקרטיה - ברור.

מתווה הגז - הסכמי אוסלו חייבו (ועדיין מחייבים) את הממשלות הבאות הרבה יותר ממתווה הגז - אני לא רואה את הנזק האדיר לדמוקרטיה שגרמו - ההתייחסות למתווה הגז כסכנה לדמוקרטיה היא לכן תמוהה בלשון המעטה.

 

 

מדינות לאום כרגולציה, בעקבות מסמכי פנמה

היחס למסמכים מתעלם מהרגולציה הגדולה ביותר - קיומן של מדינות הלאום. כל הניתוח מסתמך משום מה על כך שאי אפשר להגדיל את האפשרות של העניים יותר להעביר את הכסף החוצה ולכן צריך למנוע מהעשירים לעשות כן, זה די תמוה לשמוע דבר כזה ממי שמצהיר על עצמו כקפיטליסט.

הבעיה שמופיעה בעקבות המסמכים היא פשוטה למדי - יש פיגור אדיר של המבנה המדיני העולמי אחרי ההתפתחות שאחת התופעות הנגרמות (וממש לא החשובה ביותר) היא התופעה של מקלטי מס. במדינה בודדת, גם אם יש שיעורי מס שונים (כמו בארה"ב) התופעה הרבה פחות דרמטית מכיוון שתנועת הכסף חופשית הרבה יותר - זה הכיוון שאליו צריך לשאוף.