יום רביעי, 13 באפריל 2016

המכון הישראלי לדמוקרטיה

אני מציע לקרוא את הספר "באין חוקה" שיצא בהוצאת המכון, אני בטוח שיש כמה עותקים במכון. הספר מסביר היטב (הרבה מעבר ליכולתי הצנועה) למה רק המילה הראשונה בשמו קשורה למציאות. אני חייב להודות שבשלב מסוים וידאתי שאכן יצא באמצעותו, התופעה של אדם שמפרסם ספר שבו הוא מאשר את כל הטענות של יריביו הפוליטיים שהוא לרוב מכחיש נראתה לי מטורללת. 

בין השאר ראש המכון לשעבר מתגאה בספר בהקמתו בסיועו האדיב של ג'ורג' שולץ בזמן שהיה שר החוץ האמריקאי - שולץ התבייש להעביר את הכסף בעצמו כך שהעביר את הכסף באמצעות חבר. ייאמר לזכותו של כרמון שהוא לא מסתיר את הדרך בה השתמש בכספי משלם המסים הישראלי על מנת לממן את הנסיעה לפגישה הזאת. כך שהמילה ישראלי נסתרת על ידי הקמת המכון באמצעות תורם פרטי שבאופן מקרי לחלוטין היה שר החוץ בממשל האמריקאי. לעומת המכון שטוען כי כמובן שאין שום השפעה של מדינה זרה - ברור.

למי שטוען כי לא הכל כסף - אני לא מכיר תאוריה כלכלית כלשהי שטוענת שהכל כסף. אפילו ב"מרד הנפילים" מוזכרת החשיבות של המשפחה ומדובר בספר שכל מהותו היא שיר הלל לקפיטליזם, כך שמדובר בתקיפת איש קש. צריך להניח את הקלפים על השולחן - מי שרוצה לקבל כסף מארגון מתחזה? זבש"ו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הישראלים לא יודעים את המצב בעזה

זאת אמנם טענה נכונה אבל במובן מסוים תמוהה. נכון שאנשים כמוני, שצפה היום בכמעט 20 דקות על המתרחש בעזה (ממגוון מקורות) נדירים אבל זה לא נובע מ...