מתי ואיך הומצא שלמה זנד

לאור הצחוק הגדול מ"מתי ואיך הומצא העם היהודי" החלטתי לקרוא גם את "מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל". למרבה הצער, הספר התברר כמאכזב, הכותב אמנם המשיך לסתור את עצמו, אבל הגזענות הבוטה של הספר כלפי הערבים הוציאה את העוקץ מהבדיחה. גם הבורות הגמורה ביסודות של מה שהוא מתיימר להבין בו יותר מביכה מאשר מצחיקה. מכיוון שיש לי מקום מוגבל אסתפק בשתי דוגמאות:
1. "האם יעלה מישהו על דעתו לעודד מחר דרישות של ערבים להתנחל בחצי האי האיברי ולהקים בו מדינה איסלאמית כי אבותיהם גורשו ממנו אחרי הרקונקיסטה?" (עמוד 25) קשה להפריז בגיחוך המוחלט בכך שבעיני זנד ראשי האיסלאם הסוני התומכים כמעט כולם במימוש הרעיון (כל אחד לפי שיטתו) אינם בגדר "מישהו"
2. "לכן, כאשר פנו אישים שונים אל קרומוול בבקשה להתיר את שובם של היהודים לאנגליה, הוא נעתר וכפה על הפרלמנט את האישור ההיסטורי" (עמ' 151), אני מניח שזנד חשב שלכל היותר יטענו נגדו שייחס חשיבות רבה מדי לסיבות שוליות למאורע, אבל לרוע מזלו, הפרלמנט כלל לא אישר את שובם של היהודים לאנגליה באמצע המהפכה (או בכלל), למעשה ישראלים רבים ישמחו לדעת שאפילו במאה ה-17 באנגליה התקבלו החלטות בסגנון "החליטו לא להחליט" כמו זו

מיקום טקס הזיכרון האלטרנטיבי

טקס הזיכרון האלטרנטיבי לא נערך ברחבת הבימה בשל אילוצים ביטחוניים (הם ביקשו לפני כמה שנים, המשטרה סירבה). הטענה שהם לא מעוניינים לערוך אותו בכיכר רבין היא כנראה מנותקת מהמציאות.

 

ליברמן השתמש בטיעון ביטחוני בשנה שעברה (שקילה מחדש של האישורים מסוג זה בעקבות פיגוע). התגובה לעתירה השנה הצביעה על רצון להשתמש בו גם כן, בג"צ התעלם בבוטות וטען שזה לא מעניין אותו מה שר הביטחון חושב. ייתכן שאם ליברמן לא היה מנסה לגזור קופון פוליטי ומציג מהתחלה את ההתנגדות כביטחונית הוא היה זוכה להצלחה. אי אישור המשטרה היה (לפחות לפי טענת המשטרה) בשל חשש לעימותים אלימים.

 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על פסילת חוקים בעולם

בעקבות כמה חוקים פוסלים בעולם? 

המכון בחר את המדינות בפינצטה בשביל להוכיח את הטענות שלהם. אוסטרליה נעדרת מכיוון שבית המשפט שם אישר את חוק המסתננים החמור פי כמה מזה שעבר פה. גם ניו זילנד נעדרת מהרשימה מסיבות דומות (הפסיקה המקבילה לבג"צ קראעדן היא הפוכה).

 

במכון יודעים את המתודולוגיה מצוין, הם משתמשים בה רק שזה נוח להם. הבחירה במדינות נובעת משתי סיבות - כמה הן מתאימות לתיאוריה וכמה בדיקת הפסיקות של בתי המשפט הרלוונטיים יביכו את המכון. לצורך העניין לא חשוב החלטה של מי נפסלה, חשובה העובדה שבית משפט של מדינה מתוקנת פסק בצורה שהמכון טוען שהיא קץ הדמוקרטיה הישראלית.

 

תוצאת הפסיקה היא החשובה מבחינת המכון - לא השאלה אם מדובר בפסילה של החלטה מינהלית או של חוק. הן באוסטרליה והן בניו זילנד בית המשפט קיבל פסיקה שמציגה את טענות "קץ הדמוקרטיה" של המכון באור מגוחך ולכן הן נעדרות (ולפחות במקרה האוסטרלי, זה לא נובע מחוסר ידע, המכון ציטט מהחוק האוסטרלי המון בעבר).

אני מצטער אבל כאשר באים ובוחרים מדינות שבאופן "פלאי" מתאימות למסקנות שהמכון מעוניין בהן אין שום סיבה שהיא להאמין שהבחירה מקרית. זאת לא הפעם הראשונה ואפילו לא העשירית שהדבר קורה, זאת תצורת העבודה המקובלת שם.

 

אם יש איזשהו מחקר של המכון שבו לא מסמנים עיגול מסביב למטרה שנבחרה מראש - אני טרם נתקלתי בו.

אגב, הדרך הפשוטה לדעת שעובדים עלינו בפרסום היא לבדוק כמה חריגים יש מהמסקנה. המצב שבו מקבלים 7 מתוך 7 כשאחת מהן (גרמניה) היא תוצאה חסרת קשר והמכון לא חושב שיש משהו משונה, מצביעה יותר מכל על העובדה שלא מדובר במחקר אלא באיסוף ראיות לתזה שנקבעה מראש.

פסילת חוקים על ידי בג"צ

בית המשפט העליון יכול להפוך חוק לחסר משמעות גם בלי לבטלו פורמלית. שני מקרים עולים מיד על דעתי:

1. ביקורת סרטים ומחזות - הביטול הושלם למעשה עם פסק הדין בעניין ג'נין ג'נין שבית המשפט קבע שאין שום עילה שהיא שמצדיקה את הפעלת החוק ולא משנה אם הסרט סותר את רוב הכללים שנקבעו בו
2. הסירוב של בית המשפט לפסול מפלגות ואישים ערביים. בית המשפט למעשה לא מתכחש לעובדה שהן עוברות על חוק יסוד אלא ממציא עבורן תירוצים ולמעשה מתעלם מהחוק (הדבר בלט במיוחד ב-2009 שהשופטים הבהירו שבשארה רשאי להתמודד מבחינתם). המפלגה היהודית טענה לפחות טענה נגדית כלשהי בנושא והשופטים לכאורה קיבלו אותה. הערבים בכלל לא ניסו להתכחש אלא ניצלו את הבמה להבהרה שהם צריכים להיפסל. זאת הסיבה למה רק הקבוצה השנייה מופיע פה

הספירה לא כוללת את המקרים הגם שהתוצאה זהה לחלוטין. אגב, כפי שהמקרה השני מוכיח, ההנחה שחוק, אפילו חוק יסוד, יפריע לשופטים לפסוק אחרת היא מופרכת - הם ימצאו ובמידת הצורך ימציאו תירוץ להתחמק

הצעת ייעול בנושא נאומים

סיפור ידוע מספר על קפטן קוק ומלחמתו בצפדינה, מספר כי גרם לאנשיו לאכול כרוב כבוש ע"י הגבלתו לחדר האוכל של הקצינים בלבד.
המפתח למלחמה בנאומים הארוכים והמייגעים (והם תמיד כאלו) הוא פשוט - הגבלת האורך לפי מעמד הדובר - ככל שהדובר בכיר יותר כך יוגבל זמנו יותר. אם ראש הממשלה ינאם יחד עם מנהל המפעל, המנהל רשאי לדבר זמן כפול. אם רה"מ והנשיא ינאמו באותו טקס, הרי הנשיא יקבל שנייה פחות. הדבר יביא לתחרות מי מקצר יותר ובכך מציג את עצמו כחשוב יותר.

נאום בנט בחלוקת פרסי ישראל

בפעם הראשונה מזה שנים האזנתי לנאום של פוליטקאי במלואו (אל תשאלו למה...). הנאום של בנט בטקס חלוקת פרסי ישראל היה מאוד מחבק. למעשה במידה שלא השאירה ספק שהוא מתכוון לרוץ לראשות הממשלה בקרוב.
אגב, איפה שרה נתניהו? לא הייתה בטקס?

תושבי כפר סבא נגד תחנות כוח

 

תושבי כפר סבא נאבקים נגד תחנות כוח של גז טבעי אבל לא נגד תחנת הכוח על סולר (המונח "טורבינת גז" הוא מכובס) שיש להם מאה מטר בקו אווירי מהמרכז המסחרי ומרחק כפול ממרכז הספורט😦