יום ראשון, 29 באפריל 2018

מתי ואיך הומצא שלמה זנד

לאור הצחוק הגדול מ"מתי ואיך הומצא העם היהודי" החלטתי לקרוא גם את "מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל". למרבה הצער, הספר התברר כמאכזב, הכותב אמנם המשיך לסתור את עצמו, אבל הגזענות הבוטה של הספר כלפי הערבים הוציאה את העוקץ מהבדיחה. גם הבורות הגמורה ביסודות של מה שהוא מתיימר להבין בו יותר מביכה מאשר מצחיקה. מכיוון שיש לי מקום מוגבל אסתפק בשתי דוגמאות:
1. "האם יעלה מישהו על דעתו לעודד מחר דרישות של ערבים להתנחל בחצי האי האיברי ולהקים בו מדינה איסלאמית כי אבותיהם גורשו ממנו אחרי הרקונקיסטה?" (עמוד 25) קשה להפריז בגיחוך המוחלט בכך שבעיני זנד ראשי האיסלאם הסוני התומכים כמעט כולם במימוש הרעיון (כל אחד לפי שיטתו) אינם בגדר "מישהו"
2. "לכן, כאשר פנו אישים שונים אל קרומוול בבקשה להתיר את שובם של היהודים לאנגליה, הוא נעתר וכפה על הפרלמנט את האישור ההיסטורי" (עמ' 151), אני מניח שזנד חשב שלכל היותר יטענו נגדו שייחס חשיבות רבה מדי לסיבות שוליות למאורע, אבל לרוע מזלו, הפרלמנט כלל לא אישר את שובם של היהודים לאנגליה באמצע המהפכה (או בכלל), למעשה ישראלים רבים ישמחו לדעת שאפילו במאה ה-17 באנגליה התקבלו החלטות בסגנון "החליטו לא להחליט" כמו זו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיעון הריק מאחורי מיתוס השליטה הישראלית - חלק ג׳

נקודות נוספות: 1. הבעיה העמוקה יותר היא שהמסגרת הרעיונית מתייחסת לעצם ההשוואה כאל איום ברגע שהיא מסבכת את הנרטיב המועדף. ישראל משמשת כנקודת ...