המכון הישראלי לדמוקרטיה על פסילת חוקים בעולם

בעקבות כמה חוקים פוסלים בעולם? 

המכון בחר את המדינות בפינצטה בשביל להוכיח את הטענות שלהם. אוסטרליה נעדרת מכיוון שבית המשפט שם אישר את חוק המסתננים החמור פי כמה מזה שעבר פה. גם ניו זילנד נעדרת מהרשימה מסיבות דומות (הפסיקה המקבילה לבג"צ קראעדן היא הפוכה).

 

במכון יודעים את המתודולוגיה מצוין, הם משתמשים בה רק שזה נוח להם. הבחירה במדינות נובעת משתי סיבות - כמה הן מתאימות לתיאוריה וכמה בדיקת הפסיקות של בתי המשפט הרלוונטיים יביכו את המכון. לצורך העניין לא חשוב החלטה של מי נפסלה, חשובה העובדה שבית משפט של מדינה מתוקנת פסק בצורה שהמכון טוען שהיא קץ הדמוקרטיה הישראלית.

 

תוצאת הפסיקה היא החשובה מבחינת המכון - לא השאלה אם מדובר בפסילה של החלטה מינהלית או של חוק. הן באוסטרליה והן בניו זילנד בית המשפט קיבל פסיקה שמציגה את טענות "קץ הדמוקרטיה" של המכון באור מגוחך ולכן הן נעדרות (ולפחות במקרה האוסטרלי, זה לא נובע מחוסר ידע, המכון ציטט מהחוק האוסטרלי המון בעבר).

אני מצטער אבל כאשר באים ובוחרים מדינות שבאופן "פלאי" מתאימות למסקנות שהמכון מעוניין בהן אין שום סיבה שהיא להאמין שהבחירה מקרית. זאת לא הפעם הראשונה ואפילו לא העשירית שהדבר קורה, זאת תצורת העבודה המקובלת שם.

 

אם יש איזשהו מחקר של המכון שבו לא מסמנים עיגול מסביב למטרה שנבחרה מראש - אני טרם נתקלתי בו.

אגב, הדרך הפשוטה לדעת שעובדים עלינו בפרסום היא לבדוק כמה חריגים יש מהמסקנה. המצב שבו מקבלים 7 מתוך 7 כשאחת מהן (גרמניה) היא תוצאה חסרת קשר והמכון לא חושב שיש משהו משונה, מצביעה יותר מכל על העובדה שלא מדובר במחקר אלא באיסוף ראיות לתזה שנקבעה מראש.