בהתחשב בפער
הקלוריות/ק"ג אין ספק שההפרש בישראל קטן בהרבה מהנתונים לפיהם צריכת ק"ג בשר גוררת צריכת 3-10 ק"ג מהצומח (בגלל שיעור היבוא הגבוה)
וייתכן שאפילו נוטה לכיוון ההפוך. בהנחה שלא עברתם מצריכת חזירים בלעדית
לצריכת תפוחי אדמה בלעדית, כנראה לא שיניתם בהרבה את תרומתכם בנושא המזון
לזיהום העולמי.
נתונים שמתעלמים מהפרש הגודל בין חזיר לפרה הם חסרי משמעות. האוכל לבקר לא מגיע ברובו מכאן אלא מדרום אמריקה והעניין קיצוני יותר לגבי החזירים - שבגלל המגבלות על גידולם נשחטים כמעט מיד. בדומה לכך, השוואה בין מזונות מצריכה, למשל, לבדוק כמה מהקלוריות שבחיטה מגיע לאדם
לעומת כמה מהבשר הלא מבושל. זה עניין לא טריוואלי לכשעצמו, גם אם אוכלים לחם מחיטה מלאה. למיטב ידיעתי, גם לאחר לקיחת הפקטור הזה, יש בקילו המיובא
כבשר יותר קלוריות מאשר בחיטה. אם מתעלמים מכך, אפשר להציע לאכול גם עכבישים או ג'וקים, הם צורכים פחות מחיטה מכיוון שאם רוצים ללכת בכיוון הטיעונים הללו אין סיבה לעצור באמצע.
השפעה אקולוגית חייבת להימדד בצורה כוללת וביחס לכל אחת מהסביבות המעורבות בעניין. אם פורסם מחקר כזה לגבי ישראל, אני לא ראיתי אותו. המאפיינים האקולוגיים של צריכת בשר או צומח בישראל שונים מהותית מאלו של אירופה או ארה"ב, או סין במקרים המעטים שראיתי, מה שמחייב בדיקה נפרדת וממש לא טריוואלית. גם אני רוצה לציין שלא ברור לי כמה הזיהום בדרום אמריקה גדול יותר או קטן יותר יחסית לארץ - זה נעלם גדול.
התוצאה היא שיבוא כמות חיטה שמכילה אותה כמות קלוריות כמו בקר מצריכה יותר
זיהום - אגב, עדיף תפוח אדמה. אני מודה שאין לי מספיק מידע לקבוע את רמת
ההשפעה המדויקת, אבל העניין לא מופיע לך בטקסטים שמתייחסים לאירופה. אפשר למצוא מידע על השפעה אקולוגית של הובלה באמצעות חיפוש על תנועת Local food - או על
מאבק מועצת הפרחים בה. אני רוצה להדגיש כי תהליך ייבוא קילו בשר יעיל יותר
מאשר תהליך ייבוא קילו חיטה מכיוון שיש בו יותר קלוריות ולכן אנשים אוכלים
פחות ממנו. במילים אחרות, בעוד שאני לא מתעלם מהייצור, אני כן מצביע על כך שהוא לא הגורם היחידי שצריך לקחת בחשבון.
לפיכך, ההצעה שלי פשוטה - לא להתרשם ממחקרים המתחזים להראות השפעה אקולוגית לפני שבודקים שלוש פעמים לאלו תנאים בדיוק הם מתייחסים. כאמור, אשמח לראות אחד שרלוונטי לישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה