יום שני, 30 במרץ 2015

הערכה דתית של מסגד אל אקצה

הנבואה קובעת שהר הבית יהיה הר אדוני ויבואו כל העמים ויתפללו לה' שם. צר לי, אבל הנבואה מתקיימת בפועל, כפי שאלוהים רוצה ולא כפי שאנחנו מפרשים אותו. אללה ואלוהים הם אותו אל ואין שום לשם בו אנחנו קוראים לו - כולם לא מספקים. נכון, לא סתם נכתב: "ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד" (זכריה י"ד ט') - השם משנה לאנשים אבל זה רק אומר כי לא הגענו לנקודת היעד.

כך שקיומו של המסגד על הר הבית איננו סימן לעמלק, אלא סימן להתקדמות בתהליך להמלכת האל על כל העולם, תהליך שהאיסלאם משחק תפקיד מפתח בו.

הבעיה היא לכן לא קיומו של המסגד אלא המעשים שבתוכו - אם למישהו זה מצלצל מוכר, זה לא מקרי. אלוהים מבטיח לאברהם בברית בית הבתרים שיצטרך לחכות 400 שנה - למה? כי חטאת האמורי לא הגיעה לרמה מספיקה עדיין.

אין ספק, מבחינה דתית, מסגד עומר בדרך ללכת בדרכם של הבית הראשון ובמיוחד השני. גם אם המסגרת רצויה, אלוהים איננו אוהב את השימוש בשמו על מנת לבצע חטאים.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת: הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר...