יכול להיות שזה ידהים חלק מהקוראים, אבל אפילו אם אובמה רוצה הסכם, המתקפה של
נתניהו מסייעת לו להשיג יותר בהסכם. ההיסטריה פה כאילו אובמה יתעצבן על
ביבי וישבור את הכלים רק מכיוון שביבי העליב אותו (לכאורה או לא לכאורה)
היא פתטית. ישראל היא נכס אסטרטגי בשביל האמריקאים ואם אובמה החליט לזרוק
את ישראל, שום דבר שנעשה לא ישנה את זה - אנחנו לא ממש מרכז היקום מבחינתו.
אני יודע שזה נורא מאכזב, אבל אחד הדברים הקריטיים בפעולה צבאית, במיוחד
ישראלית, היא הצגה אמינה של ניסיון מדיני קודם. אגב, בהסכם הביניים התרגיל
עבד לא רע, ישראל (בסיוע סעודיה) הצליחה להשיג הסכם הרבה יותר טוב ממה
שהאמריקאים רצו לתת לאיראנים. זה נכון שזה תרגיל מגוחך, אבל לפעמים הוא
עובד.
אם נאום נתניהו יצליח זה יהיה חלום מבחינתו כמובן, הוא
יטען שזה בזכותו וירכב על ההצלחה עד לקדנציה הבאה. לא צריך לדאוג בנושא
האויבים, לישראל יש מספיק אויבים כך שלא יהיה מחסור. למרות זאת, אני לא נמנה על חסידיו של ביבי, אבל הנטייה להאשים אותו בכל דבר שקורה ולחשוב
שאם היה נוקט בגישה אחרת אז העניינים היו בטוח מתנהלים בצורה אחרת היא
מופרכת. למעשה אני משוכנע שאם זהבה גלאון הייתה ראשת הממשלה, גם היא הייתה
נוסעת לקונגרס וכל ההבדל היה בהסברים (אנחנו צריכים להגן על הפלסטינים,
אנחנו נתנו את הסכם השלום ואתם מתעלמים וכו' וכו').
אובמה בחר
במודע ב-2009 לחזק את השלטון באיראן, גם זה היה מכיוון שביבי צעק? כן, אני
יודע, זה קשה לקבל את זה שאנחנו לא שליטי העולם, אבל בכל זאת שווה השתדלות. צריך להבין אנחנו פשוט לא מעניינים
את אובמה, זה משהו שאין ביכולתו לשנות לטובה - אנחנו כמובן יכולים להטיל
פצצת אטום על טהרן ולשנות את דעתו, אבל אפילו ליברמן לא סבור שזה רעיון
שראוי לשקול - וצריך להשלים אתו, גם אם זה אומר שביבי לא אשם.
התפיסה של השמאל לגבי הנאום מציגה את אובמה
כבעל יכולת רגשית של ילד בן שלוש וזיכרון בהתאם. כך שאם ביבי מעצבן אותו
אזי הוא מחליט לזרוק את ישראל ולהחליף אותה באיראנים "היציבים" שעברו גל
הפגנות אלימות בזמנו של אובמה. אני פחות מוטרד מהביקורת כלפי נתניהו
ויותר מההתעקשות לראות את כל הגורמים האחרים כחסרי משמעות.
בכלל, כל הגישה הזאת מזכירה לי בדיחה על זוג יהודים שנוסעים ברכבת. אחד מהם רואה
שהשני קורא עיתון אנטישמי ושואל אותו: "אתה לא יודע שהעיתון אנטישמי" והשני
עונה "אני יודע, אבל אני תמיד שמח לשמוע שאנחנו שולטים בעולם".
אם ביבי לא היה נואם, האמריקאים (ובעקבותיהם
השמאל) היו מציגים אותו כמי שמתחמק מנאום תוך טענה שהפוליטיקה יותר מעניינת
אותו מאיראן ולכן איראן לא חשובה מספיק. זאת הייתה האפשרות השנייה, לרוע
המזל, היא גרועה אפילו יותר.
לכן הבעיה המרכזית של מדינת ישראל איננה הנאום של ביבי ולמרבה הצער איננה גם
ביבי עצמו. הגם שאני יכול בקלות להציג רשימה שלמה של ביקורת על ביבי, החל מהמדיניות שלו בנושא
כביש 65 והתחבורה הציבורית וכלה במדיניות שלו כלפי חמאס. לי אין שום בעיה
לבקר את ביבי כשדנים על הטעויות שלו (ולא שחסר).
אגב, תמיד שעשעה אותי הטענה כאילו המתחרטים הופכים לגאונים, כמובן
בתנאי שהם ממירים את דעתם לדעתנו. אכן ייתכן שאחשוב בעתיד שהנאום הוא טעות,
אחרי הכל חשבתי שהסכמי אוסלו הם רעיון גאוני, כך שהכול אפשרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה