יום ראשון, 21 ביוני 2015

המהומה בטקס פרסי התיאטרון

כמו בהרבה נושאים, גם לגבי תקציב התרבות, העלאתו על השולחן היא תרומה חיובית. עד היום האומנים הציגו את עצמם כבני עליון שכולם חייבים לעבוד בשבילם. גם מי שלא מסכים עם מירי רגב (ואני לא מסכים אתה) חייב להודות שההצגה הקודמת הייתה מגוחכת, במיוחד כשמשווים את הטענות כלפיה לכתבות עליה מזמן ההתנתקות.

התחום עד היום היה סגור לקבוצה קטנה יחסית (שפרט לכפירה הימנית שלי אני די משתייך אליה) וכל השאר סבלו מהדרה כמעט מוחלטת. לצערי יש פעמים שבהם הדרך היחידה לשנות משהו הוא לזעזע את הספינה, זאת בהחלט אחת מהן. הייתה שרה אחת שנמנעה בכך במשך שש השנים האחרונות - התוצאה? צפצפו עליה. התרבות לא מונמכת על ידי השרה אלא ידי מי שחושבים שמשחו אותם למלוכה. קראתי את ההשוואה המעניינת בין הרבנים המקלקלים לבין האמנים המקלקלים, שני המקרים דומים להפליא.

כיום ככל שאתה שמאלן יותר כך סיכוייך להתקדם בתחום רבים יותר. אדם קרוב אצל עצמו ולכן אין משמעות לשינוי הדמוגרפי. אני מכיר את הטענה הידועה כאילו הכישרון הוא האלמנט הדומיננטי בקבלת האמן הבעיה הפעוטה היא שזה לא נכון. למי שלא מבין על מה אני מדבר, אני מציע להתחיל מהפרס ליצירה ציונית.

גם הפה של האמנים שאינם מתיישרים עם האליטה בעיני עצמה נסתם. רוב אלו שמזדעזעים ממעשי רגב חתמו על עצומות החרמה רבות לגבי אמנים שלא החזיקו בדעתם. לפיכך לא מדובר בהתנגדות לצנזורה אלא ברצון לכפות את זאת שלהם. אף אחד מהצדדים לא תומך בחופש הביטוי, האמנים פשוט צבועים יותר.

זאת גם הסיבה למה גילה אלמגור בפניקה, היא חיה בעולם שבו הטענה נכונה, אפס, זאת לא המציאות. גילה אלמגור פשוט לא מכירה באחרים כבני תרבות. התוצאה היא שהיא מסוגלת נכנסת לפניקה מוחלטת שהברברים הולכים לשלוח אותה לכלא וזאת מכיוון שהיא בטוחה שהיא זרה להם כמו שהם זרים לה. בקיצור גברת אלמגור מזועזעת מהפרת סדר הדברים הטבעי - היא למעלה וכל הימין למטה ומתנהגת בהתאם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת: הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר...