האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה?
למרבה הצער שוב אינני אופטימי כמו שהייתי לפני שנתיים-שלוש בנושא הדמוקרטיה הישראלית, כפי שיובהר להלן, הסיבות לכך הן מגוונות. למותר לציין שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית איננו מרנין גם היום ולכן לא אנסה לשכנע שהמצב טוב אלא שהוא בסיכון גבוה להפוך לגרוע יותר.
מה הסיכון הכי גבוה לדמוקרטיה?
הסיכון הגבוה ביותר הוא דווקא חיצוני ולישראל אין כמעט השפעה עליו - התדרדרות מהירה של הדמוקרטיה באירופה. זרם הפליטים המוסלמים גורם לזעזועים חמורים ביותר ביבשת ואין כמעט תרחיש שבו הדמוקרטיה האירופאית תישאר על כנה. האפשרויות הן אמנם מגוונות - החל מהשתלטות מוסלמית או ימין קיצוני מלאה דרך שלילת זכויות סיטונאיות ממהגרים, מלחמות אזרחים ועד לתרחישים קשים אפילו יותר - אבל למעשה אין כמעט אפשרות לשרידה של הדמוקרטיה ביבשת.
התרסקות כזאת תעודד (בהתאם לצד המנצח) את הגורם המקביל בישראל לבצע פעולות דומות ותקטין כמובן גם את האינטרס של הממשלה לשמור על הדמוקרטיה.
מצבן של שאר הדמוקרטיות בעולם מתדרדר גם הוא, אבל השינוי הצפוי באירופה יקדים את ההתפתחויות בכל השאר וישפיע עליהן.
אוקיי, עם הסיכון הנ"ל אין לנו מה לעשות, מה הבא בתור?
הסיכון הבא הוא כמעט היפוכו של הקודם, מלחמת אזרחים בשטחים היא כמעט בלתי נמנעת. גם פה האפשרויות הן רבות מאוד, אבל קשה למצוא אחת מהן שלא תגרום לפגיעה חמורה (נוספת) בדמוקרטיה בישראל. לישראל יש אמנם השפעה מכרעת, אבל האפשרויות נעות בין הרע לנורא כך שמהזווית הדמוקרטית הן כולן רעות. גם קשה להגיד שהצפי שהתומכים הנלהבים ביותר בהפרדה מהפלסטינים יהפכו לתומכים הנלהבים ביותר בהתערבות צבאית (ובמידה פחותה, גם ההפך) מעודד מבחינה דמוקרטית - פניית פרסה כזאת מעוררת חוסר אמון עמוק במשטר.
ומה עם הטענות שהממשלה פוגעת בדמוקרטיה?
הטענות הללו עצמן הן הסיכון השלישי המשמעותי. קשה לקבוע מה יותר מסוכן - העובדה שמר"צ וחלקים גדולים והולכים בעבודה בוחרים להציג את הממשלה כלא לגיטימית בבסיסה או האפשרות (הממשית) שגורמים יותר מרכזיים בימין (היום מדובר בגורמים חוץ פרלמנטריים) יאמצו את הגישה שמפלגות השמאל (היהודיות) אינן לגיטימיות בעקבות ניצחון השמאל או התממשות של אחד מהסיכונים הקודמים.
הבחירה המודעת שלא לבקר את הממשלה עניינית אלא להציג כל התנגדות לפעולה ממשלתית כלשהי כהגנה על המשטר היא הצעד הראשון בדרך להחרמת בחירות, בין אם מעוניינים בכך במודע ובין אם לא.
בעוד שמרבית הטיעונים ניתנים לוויכוח, הבחירה הנ"ל מצביעה על כך שאף אחד מהם לא באמת משמעותי, עצם אי ההסכמה עם מדיניות הממשלה הופכת בעיניי הגורמים הנ"ל את הממשלה לבלתי חוקית וכל השאר הם תירוצים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה