יום שלישי, 8 במאי 2018

פיסקת ההתגבות לעומת מצב החירום

אני מתקשה להתווכח ברצינות עם אנשים שמסבירים לי שפסקת ההתגברות היא קץ הדמוקרטיה ומבחינתם שימור מצב החירום (שיש לו השפעה גדולה פי 100 לערך על יכולת האכיפה של בית המשפט) איננו משהו שראוי בכלל לאזכור.

התגובה של מפלגת העבודה להצעת פיסקת ההתגברות מרתקת, היא לא פעלה לביטול ההכרזה על מצב החירום. נדמה לך כי המצב שבו היא תומכת כל חצי שנה ומאפשר לממשלה להתעלם מ-99.5% מהחוקים איננו מהווה בעיה. נראה כי הדאגה שלה ליציבות הדמוקרטיה הישראלית כוללת במקרה, ממש במקרה, רק את מה שמתאים לעמדתה. ואני מבקש שלא לספר לי סיפורים שמדובר בסיבות ביטחוניות, מדובר בבבל"ת ואם יש שאלות אפשר לפנות לביילין.

למעשה פסקת ההתגברות היא הבעיה הקטנה ולצערי מוכיחה שהדמוקרטיה לא מעניינת איש. מתי שמעתם לאחרונה על הצורך לבטל את הכרזת מצב החירום שיש לו השפעות הרבה יותר דרסטיות. פסקת ההתגברות היא דוגמה קלאסית של "מקרים קשים יוצרים דין רע", המצב בו בג"צ מחליט שהוא השליט איננו טוב יותר (וזה מה שקורה היום) מאשר המצב בו הממשלה מחליטה מה שמתחשק לה, אבל העניין הזה משום מה לא מוזכר. הגבלת יכולת השליטה של הממשלה אכן ראויה לטיפול, אבל במצב הנוכחי לא יתרחש דבר בכיוון.

לדעתי, כל מי שמתנגד לפיסקת ההתגברות ולא להמשך מצב החירום וטוען שהפיסקה היא סכנה לדמוקרטיה משקר. בינתיים נתקלתי רק באחד שאכן מתנגד לשניהם - בני בגין. כל השאר פשוט מחרטטים.

הממשלה לא מעוניינת להעביר חוק הפוסל ג'נג'ים, יש לה את הסמכויות ועוד בתמיכת האופוזיציה, המצביעה שוב ושוב על הארכת מצב החירום. קשה להחליט מי יותר פתטי בנושא. מכיוון שהתקנות הן מהמנדט הבריטי ונועדו בפירוש לאפשר פעולה כזאת (נגד היהודים) אפילו בג"צ יתקשה למצוא פגם חוקי בכך.
 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אחד ביום בפרק ראשון של היסטוריה אלטרנטיבית

לאחר שיקול דעת מעמיק החלטתי שהפרק  אחד ביום: מי יציל את המשטרה?  פשוט מייצג היסטוריה אלטרנטיבית. אני רק מופתע מכך שלא מזהירים את המאזינים ומ...