יום שלישי, 26 ביוני 2018

ההכרה בשואה הארמנית

זה עוד מקרה שבו יש סכנה מפחידה מבחינת מר"צ - משהו שהם לכאורה חותרים אליו עשוי להתרחש. זנדברג משכה את ההצעה בשביל לטפל בסכנה בידיעה ברורה שהיא מכניסה את העניין להקפאה של 45 יום. האם זה נוח לממשלה? ככל הנראה. עם זאת, הדבר מצביע על המכשול העיקרי - פוליטיקה פנימית קטנונית יותר מאשר היחסים עם תורכיה. זנדברג ממשיכה במדיניות של גלאון לפעול נגד העמדות המוצהרות של המפלגה.

לדעתי - זה לא יעלה ולא יוריד משום בחינה שהיא:

  • הפעם האחרונה שבה האמנתי כי להצהרות יש משמעות הייתה הסכם אוסלו ב' וזה באמת היה ממזמן.
  • רמת הצביעות ניכרת ביחס להווה, מה ישראל עושה ביחס לסוריה? האם אנחנו מסייעים לבורמה ברצח העם? בריחה לעבר בשביל להסתיר את ההווה היא צביעות כשלעצמה.
  • צרפת הכירה בשואת הארמנים, הארמנים הפיקו מזה תועלת? המאזן הוא שלילי הגם שבארץ לא כיסו את התגובה התורכית כלפי ארמניה (שהיא אגב הסיבה למה הם לא פעילים כאן)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המוסר המוטעה של האנטישמיות המודרנית

מכיוון שכל כך הרבה קבוצות טוענות זאת, אני נתקל לעתים קרובות באנשים שטוענים בתוקף שישראל ללא ספק מבצעת רצח עם. אני שואל אותם שוב ושוב: האם לד...