פרשת מעונות ראש הממשלה

ניסיון ההסדר התפוצץ לאחר שהפרליקטות הודיעה קבל עם ועדה כי העניין הוא חוסר מוכונותה של נתניהו להודות באשמה. נכון שדובר על פערים כלכליים אבל הטענה שהם הסיבה לא מעוגנת בעובדות. אפילו היום הפרליקטות מבהירה שהכסף הוא בכלל לא הנושא אלא קביעת אשמה פלילית.

 

מדהים שסגירת תיק של ראש הממשלה מחוסר אשמה מתפרש כהצלה בעור שיניו. ההתייחסות התקשורתית לסגירת תיק המתנות של נתניהו הייתה ונותרה ביזיון (אישית, זאת הנקודה ממנה התחיל להתפתח חוסר האמון שלי בתקשורת). כתב שמנצל את הבורות שנובעת מכך מוכיח שהאמת איננה נר לרגליו.

 

הדוח הציבורי התייחס לסדרה שלמה של פרשיות שנקשרו בנתניהו. בניגוד לפרשות האחרות - בפרשת המתנות רובינשטיין דווקא שיבח את נתניהו. כמעט למותר לציין שהעובדה הזאת לא ממש זכתה לאזכור תקשורתי. דווקא מכיוון שלא חסר על מה לבקר את נתניהו, הבחירה להתייחס לפרשה בה התברר שטפלו עליו האשמות שווא צריכה לעורר תמיהה.

 

נתניהו ביקש לשלם על המתנות ולקחת את חלקן בהתאם לחוק. מה שהתברר זה שאף אחד מהבכירים שקדמו לו לא שילם על המתנות שלקח, לא הכירו את החוק במקרה הטוב או הפרו אותו ביודעין. לא קשה להבין למה העיתונות לא להוטה במיוחד לפרסם את הסיפור הזה שלא רק מוציא את נתניהו נקי אלא גם מלכלך מאוד את קודמיו, את ראשי המערכת המשפטית, את ראשי צה"ל והרבה מאוד פקידי מדינה זוטרים יותר.