אני מנסה למצוא בית
בוואדי ערה (במרחק הליכה מכביש 65 אבל לא עליו) כבר יותר מעשור. משום מה עד
היום לא הצלחתי למצוא מי שיהיה מוכן למכור לי או אפילו להשכיר,. על מנת להסיר ספק, ההודעה רצינית והמגורים אינם למטרות פרובוקציה (את הסיבות לדרישת המיקום אני מעדיף לא לפרט מסיבות פרטיות)
המדינה פרסמה לפחות שלושה מכרזים מתאימים בעשור האחרון שנאסר עלי
להשתתף בהם מכיוון שאני יהודי. משום מה לא שמעתי את השמאל זועק על הגזענות
במקרים הללו וגם לא צעקות על הפרסום בניגוד לחוק. אי אפשר
להחזיק בחבל בשני קצותיו, או שהמדיניות הנוכחית היא גזענית וצריך לדרוש
ביטולה המידי או שהמדיניות המוצעת איננה גזענית, אין דרך שלישית. או שהדרה על בסיס לאום היא גזענות או
שלא. אי אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות ולצערי זה מה שמתנגדי החוק מנסים
לעשות.
יש לציין כי מספר השכונות לא אומר דבר - בשיבלי ובעפולה
הוקמו שתי שכונות חדשות ע"י המדינה בעשור האחרון ההבדל הוא במספר הבתים - 3
ו-8 בשיבלי לעומת 350 ו-2500 בעפולה - יחי ההבדל הקטן😐 (כשלוקחים בחשבון
את יחס גודל היישובים הפער מצטמצם קצת אבל הוא עדיין גדול). זאת דוגמה
לתופעה כללית - המדינה מקימה יותר שכונות ביישובים ערביים יחסית ליהודיים
אבל הגודל שלהן פתטי וכאמור יש בהן גזענות כלפי היהודים (ובאופן עקיף גם
כלפי הערבים ה"לא מכילים").
המדינה לא מוכרת לי - היא מוציאה למכירה שטח לבניית בית
בשיבלי שיותר קרוב לבית הורי מאשר בית המועצה שלהם ואסור לי לקנות אותו כי
אני יהודי. אם כן - החוק מקבע את העניין, אם לא -
אז למה לשתק?
מה שחסר לערבים זה לא
שכונות אלא מבני ציבור. אפשר להסביר את הסיבות לכך, שמאוד לא מחמיאות
למדינה, אבל זאת התוצאה. אני אגב מתנגד לסעיף הרלוונטי מכיוון שלדעתי
מדובר בגזענות ואני תומך בחקיקת חוק הפוך בדיוק. הפלא ופלא אני נשאר לבד
בזמן שכל שאר המתנגדים האידאולוגיים לכאורה מתגלים כמתנגדים מסיבות חשודות
למדי.
הפרטיקה הזאת מתקיימת כבר עשור, רוב
המתנגדים לחוק, דווקא שמחים מאוד עליה אבל מציגים אותה כגזענות כאשר היהוד
מחליטים לאמץ אותה. אני חושב שזה די ברור למה הטפות מוסר מזויפות כאלו לא
בדיוק מועילות.
אפשר לקרוא את
התגובות של הח"כים הערבים וראשי המועצות בכל יישוב רלוונטי - היהודים הם
פולשים שאין להם מה לעשות כאן היא התגובה המקובלת מעכו עד רהט. הם מאוד
מעוניינים בשכונות לערבים בלבד (פרט לראש עיריית נצרת שאיימו עליו בשל
הנושא).
הגישה של
רוב המתנגדים היהודים גרועה בעיני עוד יותר - מר"צ למשל הסבירה שאי אפשר
לצפות מהערבים לקבל יהודים, התנועה טענה בצורה דומה, הרצוג הסביר שהעניין
לא חשוב כי אין יהודים שרוצים לגור ליד ערבים (את התגובה שקיבלתי מהצוות
שלו אחסוך מהקוראים) וכו' וכו'. אני לא בטוח אם רוב המתנגדים הם ערבים, אבל שתי
הקבוצות הנ"ל מכסות את רובם.
אם האפליה העקרונית היא העיקר, אז גודלה לא אמור לשנות ואם מישהו
טוען אחרת - איפשהו הוא משקר (או שהעניין לא עקרוני בעיניו או שהוא
תירוץ). אפשר בהחלט לטעון שסדר העדיפויות הוא הסיבה להבדל בעוצמת התגובה - אבל זאת לא הגישה הפופולרית. יש לציין כי רשימת המקומות שיהודים רוצים לעבור אליהם ארוכה הרבה יותר אבל בעיקרון אכן יש הרבה יותר ערבים מעוניינים מיהודים מעוניינים.
תיאורטית ייתכן מצב סביר של פער 10-100,000 אבל אנחנו לא שם.
המצב הנוכחי יותר קרוב ל-100,000 יחידות דיור חסרות במגזר היהודי ו-10,000
מבני ציבור (לפי מרכז מסוואא לפני הבחירות האחרונות המספר היה 8,395) חסרים
במגזר הערבי, כשגם אי המחסור בדירות לערבים לא בדיוק נזקף לזכות הממשלה.
שוויון לא נמדד בספירת בלוקים אלא בסיוע במה שחסר - בעיניי הפער הקיצוני
הוא ביזיון לכשעצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה