בסה"כ ישראל נמצאת במקום די שולי מבחינת הרוסים המוטרדים הרבה יותר מהאמריקאים, הסינים, האירופיים ואפילו מאיראן.
הגישה הרוסית, כפי שאני מבין אותה, נובעת מממסקנות לגבי שני גורמים שהזיקו לברית המועצות - פיגור טכנולוגי ומחויבות יתר.
פיגור טכנולוגי
בתור המרכז הטכנולוגי הגדול ביותר שאיננו חלק מרכזי מהאויב המערבי או נתון להשפעה סינית, הרוסים רוצים להשתמש בטכנולוגיה הישראלית ובמידת האפשר לספח אותה לאימפריה.
אפשר להיתקל באזכורים לעניין בדברי פוטין ובכירים אחרים במהלך השנים, אבל ההשפעה היומיומית היא קטנה. כמעט למותר לציין שהרוסים מנסים גם דרכים אחרות - למשל לקשור קשרים עם הודו ולפתח, ללא הצלחה, טכנולוגיה מקומית.
הרוסים נעזרים בכך שחמישית מהאוכלוסיה נולדה בברית המועצות ובכך שמייסדי התרבות הישראלית הגיעו מהאימפריה הרוסית כך שהדימיון בתרבות הוא רב למדי.
מחויבות יתר
מחויבות היתר שמטרידה את הרוסים באזורנו היא כלפי איראן.
מתן גיבוי מלא לאיראנים יכול להביא לעימות גלובלי, כפי שכבר קרה במלחמה הקרה. הרוסים, באופן ציני למדי, נתנו לנו מחויבות סותרת המאפשרת להם להגביל את האפשרות הסבירה ביותר של איראן לגרור אותם לעימות כזה.
יותר מכך, הרוסים משחקים בשתי המדינות בשיטת המקל והגזר על ידי מתן אישורים לישראל לתקוף בסוריה כשהדבר נוח להם.
יתרון נוסף במחויבות הקטנה לישראל היא דחיקת האמריקאים למגננה, המקלה על הרוסים להעביר את מדינות האזור האחרות לכיוונם.
במקום סיכום
חשוב מאוד לזכור שהרוסים אינם ידידינו. גרוע מכך, האנטישמיות היא עדיין גורם מהותי כך ששינוי מדיניות הוא יותר מסביר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה