אחת התופעות החצופות ביותר והמדהימות ביותר בשמאל היא התמיכה הנלהבת בהשתלטות הבירוקרטיה.
חצופה
חצופה מכיוון שהיא נעשית במקביל לצרחות בלתי פוסקות על כך שדמוקרטיה איננה מסתכמת בבחירות.
דמוקרטיה אכן לא מסתכמת בבחירות אבל לאלו יש מטרה מוגדרת - לאפשר לאזרחים לקבוע את מדיניות הממשלה. מדינה בה כל פעילות של השר שאיננה מסתכמת ביישום דקדקני של הוראות הפקידות היא בלתי חוקית, עמדה שהן העיתונאים והן הפוליטיקאים משמאל מתחרים זה בזה מי תומך בה בקול רם יותר, איננה דמוקרטיה, היא אוליגרכיה. זאת מדינה בה אליטה קטנה ובלתי נבחרת היא השולטת בפועל גם אם לכאורה יש מוסדות דמוקרטיים. הטענות כי לכאורה השרים מושחתים כולם, לא אמינים ולא מוכשרים אינן יכולות להסתיר את הסתירה הבוטה בין המטרה המוצהרת לבין משמעות השאיפה בפועל - חיסולה של הדמוקרטיה.
מדהימה
מדהימה משום שהיא צעד התאבדותי בעיקרו - למעשה אי אפשר אלא להשתאות מהיכולת המרהיבה להתעלם מהמציאות הדמוגרפית. כרגע השמאל נהנה אמנם מתמיכה נרחבת ברמות העליונות של הבירוקרטיה אבל מאמצי העל המושקעים בהרחקת כל מי ששונה ממנו דינם להיכשל. השמאל יכול להשמיץ, לדחוק, לתבוע, לטנף אבל לא לחסום את ההתקדמות האיטית של ימנים, ערבים ואפילו רחמנא לצלן חרדים כלפי מעלה. בסופו של דבר, גם המאחז הבירוקרטי, שחלק ניכר מהשמאל מוכן לחסל את הדמוקרטיה למענו, כי הוא מניח שיאפשר לו לשלוט במדינה, יעבור מהפך. לכן התוצאה הצפויה היא שהשמאל לא רק יצליח לחסל במו ידיו, את מה שלכאורה הוא תומך בו, אלא שהוא יאבד גם את השליטה שהוא שואף לשמר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה