הסיבה לכך היא פשוטה, הציוויליזציה המערבית נוסדה על אתונה וירושלים. ניתוק מהציוויליזציה המערבית פירושה שינוי דרמטי הדומה בעוצמתו לשיקום לאחר הרס בית המקדש השני.
פרט ליהודי אתיופיה ותימן (וגם זה חלקית) היהודים היו חלק מהציוויליזציה הזאת בשתי המאות האחרונות. למרות ההבדל בדת, אנחנו לא מדינה קרועה, או גבולית, אלא נמצאים די במרכז. זה כמובן תורם לריבוי המתקפות עלינו.
מי שחושב שאנחנו מסוגלים לערוק שוכח את הלקח של מפא"י, שניסתה נואשות לעשות זאת ונכשלה.
זה כמובן לא אומר שמצבנו יציב, המערב נמצא בשינוי עצום, שעיקרו ניסיון נואש משהו לחזור לימי אתונה. פוליטיקת הנעורות מזכירה, אולי במפתיע, את הדימוי של אתונה העתיקה (אגב, הרבה פחות את המציאות שהייתה מאוד שונה). גרוע מכך, בעוד אתונה הייתה דומה לאחרים (בעיקר להודו) ירושלים היא המקור (לפחות בדימוי, כמובן שחלקית במציאות) להבדלים.
היהדות התמודדה במשך כמעט אלפיים שנה עם דת עוינת שנולדה ממנה, אנחנו מעולם לא תהינו מה יקרה כשהיא תקרוס עלינו.
מה אפשר לעשות בנושא? האמת היא שמעט מאוד, אנחנו חיים בתקופה שתסתיים תוך עשורים בודדים בחורבן או באיחוד, ישראל היא לא יותר מחייל על לוח השחמט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה