אין דבר כזה מוות הומני ואין דבר כזה אוכל הומני. זאת המציאות ומי שלא מוצא חן בעיניו - אכל אותה. המציאות היא שעצם האכילה היא מקור לסבל - והקביעה שצורה מסוימת גורמת לפחות צער בעלי חיים פשוט גדולה עלינו במצב הידע הנוכחי.
כל מה שהאדם אוכל (אולי חוץ מחיידקים וגם זה לא בטוח) הוא בעל תודעה מספקת בשביל לסבול. ההבדל הוא ביכולת ההזדהות שלנו עם פרה שהיא גדולה בהרבה מאשר עם תירס. אין הבדל מהותי בין מבנה מערכת העצבים של תרנגולת ושל תירס וכלל לא בטוח שההבדל בינן לבין זו של פרה (או של בן אדם לצורך העניין) משמעותי בכלל. אין לנו שום דרך למדוד את רמת התודעה של כל יצור חוץ מבני אדם (וגם כאן רק במקרים קיצוניים). רמת התודעה של תירס עשויה להיות גבוהה או נמוכה משל בני אדם - האמת היא שאין לנו שמץ של מושג. יש לציין כי מערכת העצבים של תירס שונה מזו של פרה מכיוון שהיא מפוזרת, האם יש לעובדה הזאת משמעות פרט לכך שתירס יכול לחיות זמנית לפחות גם אם ייכרת כל חלק ממנו? מי קבע שכן?
אנשים נוטים להסתכל על זה מזווית הראייה שלהם, רמת הסבל שרואים איננה משמעותית, אלא השאלה איך העוף מרגיש. אין לנו שום כלי לשפוט את זה בכלל, האם התודעה של העוף יורדת בחוסר חמצן (זה קורה אצל בני אדם)? מישהו יודע? אני בטח לא יודע. הדבר החשוב ביותר שניתן ללמוד בנושא הוא צניעות - אסור להניח שהצורה שבה אנחנו מסתכלים על הדברים זהה למה שבעל החיים חש, זה לא בהכרח נכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה