הטענות הבסיסיות של הסרבנים הם ש-8200 הפרה את פקודות מטכ"ל ו/או החוק. בנושא הזה, יש דרך די פשוטה, מגישים קבילה למפקד, לא עוזר - מגישים לנציב קבילות חיילים, לא עוזר - מגישים בג"צ ומקבלים את התקשורת. הסרבנים הללו, כמו כל קודמיהם, פשוט מתעצלים לנסות לשנות משהו משמעותי ובמקום זה מעדיפים לעורר רעש. אגב, אם הם היו עוקבים אחרי המסלול הנ"ל, הייתי מוכן לתרום להם כסף להגשת הבג"צ.
אילו היו הסרבנים
רוצים לשפר את יחסה של ישראל לפלסטינים הם היו פונים למפקדים שלהם. אפשר
ללמוד הרבה על היחס בין האמת לבין מה שכתוב במכתב על ידי קריאה של הרקורד
של עו"ד ספרד שהגיש שוב ושוב תביעות לשיפור המנגנון שהם טוענים באמצעותו
שלא קיים. כרגיל אצל הסרבנים, שיפור המצב איננו המטרה, העיקר להשמיץ,
לגדף ולזכות ב-15 דקות התהילה, האמת יכולה לחכות בפינה.
מי שמצהיר על סירוב בתקשורת מרמה את עצמו, הוא לא תורם בכלום לפלסטינים או לחברה הישראלית.
בזמנו יצא לי לבלות שלושה וחצי שבועות במחסום ארז, בתור תפקיד שמעשית שקול
למילואים (הושאלתי ליחידה) ואכן לחלק מהפקודות שנראו לי בלתי חוקיות
סירבתי בשקט. מה שמעניין בנושא הוא דווקא החלק האחרון בזמן הזה - הגיעו
חיילים קבועים חדשים וגיליתי שהם חראות, הם לא התקלקלו שם, אלא הצבא שלח
למקום שמשרת אזרחים את הבררה. לא הרבה זמן אחר כך גיליתי גם למה - כל מי
שהיה שווה משהו פשוט מוצא פרוטקציה ומתחמק מהתפקיד.
זה בדיוק מה שהסרבנים עושים - הם מתחמקים מתרומה לשיפור המצב ומעדיפים לצרוח "זה לא אנחנו" במקום לעשות משהו מועיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה