תמר מתה במהירות, היא כנראה נפגעה פיזית באונס. לדעתי,
יש להסיק מכך שהאונס לא נעשה בנוכחות דוד, אסור לשכוח שאפילו היה בעיר
קרובה לפחות יומיים היו חולפים עד שהגיע. לכן השאלה מה דוד עשה עם תמר בכלל
לא רלוונטית, לא הייתה לו אפשרות בכלל לעשות משהו פרט לנקמת מותה.
הכרה בעונש הרצוי לאמנון הייתה מחייבת אותו להוציא להורג את אמנון, דבר
שהיה מערער את המלוכה (יש הבדל בין שמועות שהבן אנס לבין הודאה פומבית
בכך). דוד חנן את אבשלום, אבשלום אמנם הלך לגשור אבל כשחזר דוד קיבל אותו ללא בעיה. לדוד היו שתי
אפשרויות במצב הזה, להמציא בגידה של אבשלום ולהסתבך עם גשור או להודות
באונס - שתי אפשרויות שפוגעות במלוכה. הוא העדיף את השנייה ובכך להימנע
מהריגת בן נוסף.
דוד בכה על אבשלום מכיוון שאבשלום הציג בפני את מה שהיה צריך לעשות, כלומר להעניש את האנס. במילים אחרות דוד בכה על עצמו.
אגב, אי בניית בית המקדש כעונש מוזכרת בתנ"ך על ידי דוד, את דעתו של אלוהים איננו יודעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה