הבעיה בתחבורה הציבורית מתחילה
מהמחסור באנשים שרוצים להיות נהגי אוטובוס. בשם המלחמה בשבת מתעלמים
מהעובדה הפעוטה שגם היום יש מחסור חמור בנהגים והוא מחמיר והולך. הטענה שיש
מספיק לא יהודים שרק מחכים להזדמנות מופרכת, הם מהווים אחוז הולך וגדל
מנהגי האוטובוס בארץ גם ככה וגם הצעירים שלהם לא מעוניינים. זאת כמובן לא
גזרת גורל (באירופה ובארה"ב מייבאים מהגרים), אבל תמיד קל יותר להציג את
הדתיים כגורם הרשע מאשר לתהות האם הסבתא יכולה להגיע לנכדים גם ביום
העצמאות, את התשובה אפשר לקבל על ידי משאל אצל השכנים - ממש לא.
יש אכן תחבורה ציבורית ביום הזיכרון וביום העצמאות,
השתמשתי בה רבות ביום העצמאות האחרון. בעוד קווים מעטים מתוגברים (בעיקר
ביום הזיכרון), רבים הרבה יותר לא פועלים או פועלים בתדירות נמוכה בהרבה.
התחבורה
הציבורית ביום העצמאות גרועה באופן משמעותי מאשר ביום רגיל ולכן הסבתא
שלרוב צריכה ללכת עשר דקות לתחנת האוטובוס צריכה ללכת קרוב
לשעה ביום העצמאות (לכל כיוון). כך שהטענה שהיא יכולה להגיע לנכדים תאורטית
בלבד. אני חיכית לאוטובוס יותר משעה ביום העצמאות (למי שמכיר את אוטובוסים בשרון, מדובר
בקו 29, לא בדיוק הנידח בקווי ישראל). אגב, מצבה של הסבתא הנ"ל יחסית טוב,
לכפר קיש אין בכלל תחבורה ביום העצמאות וזה ממש לא הישוב היחיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה