אחד הדברים שמצליחים להדהים אותי כל פעם מחדש זה היכולת של חלק נכבד מהשמאל לכתוב מאמרים ופוסטים חוצבי להבות כנגד ההתנחלויות, תוך התעלמות מוחלטת מהערבים שלכאורה בשמם הם יוצאים למאבק. כאשר אני מעמת אותם עם העובדה הזאת הם מסבירים ש"זה עניין יהודי פנימי", "לא באמת התכוונו להתעלם", "למה לי פלסטינים עכשיו" ו"אתה מנסה להתחמק מהבעיה". מישהו יכול להסביר לי איך גישה לאומנית בוטה כל כך בדיוק מסתדרת עם השאיפה לשלום? ועם הצעקות על אפליה?
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מה שאסור לפר מותר ליופיטר
השעיטה המהירה של גוש האוליגרכיה לכיוון ביטול הדמוקרטיה מעוררת התפעלות. מתברר כי גדי טאוב שטען שהשמאל מאשים את הימין במה שהוא מתכנן אכן צדק (...
-
קצת רקע לפני שאני מתחיל לתאר את תרומתו של הליכוד להגעתנו ל מצב הנוכחי , צריך להבין את נקודת ההתחלה. מדינת ישראל היא אוליגרכיה כושלת, כלומר ה...
-
אני רחוק מאוד מלהסכים עם מרדכי דוד, אני ממש לא סבור שחסימת אנשים מטעמים פוליטיים, בוודאי כשיטה, היא רעיון טוב. למרבה הצער, אני מוצא מעט מאוד...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה