אחד הדברים שמצליחים להדהים אותי כל פעם מחדש זה היכולת של חלק נכבד מהשמאל לכתוב מאמרים ופוסטים חוצבי להבות כנגד ההתנחלויות, תוך התעלמות מוחלטת מהערבים שלכאורה בשמם הם יוצאים למאבק. כאשר אני מעמת אותם עם העובדה הזאת הם מסבירים ש"זה עניין יהודי פנימי", "לא באמת התכוונו להתעלם", "למה לי פלסטינים עכשיו" ו"אתה מנסה להתחמק מהבעיה". מישהו יכול להסביר לי איך גישה לאומנית בוטה כל כך בדיוק מסתדרת עם השאיפה לשלום? ועם הצעקות על אפליה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה