בעוד השמאל מוטרד מכך שהמתנחלים ייהנו בעוד הערבים לא מטרידים אותו,
לכל היותר הם בונוס. כאשר חוסר ההגעה לישובים ערביים מטריד רק בשטחים, מעניין למה. יש לציין כי הערבים בתחומי הקו הירוק סובלים היום מהאפליה שהחוק נועד לטפל בה בצורה החמורה ביותר (אגב, הרבה יותר מהמתנחלים).
החוק מחייב את החברות
להודיע על אזורי החלוקה ובכך מונע מהם להפתיע את המזמינים (רובם אגב הם
ערבים) שמגלים פתאום ש"אתם לא באזור החלוקה" אחרי שהיה כתוב שהחלוקה היא
בכל הארץ. אני לא יודע אם החוק יאפשר לתושב מוסלמי בשטחי C (לגבי שטחי B ו-A יש צו
אלוף) לקבל שירותים, אבל אני מודיע שאשמח לתרום לייצוגו בבית המשפט בנושא.
הטענות המועלות מזכירות לי את הפתגם הערבי "אני מעדיף להוציא לי עין אחד
אם בתמורה יוציאו לך את שתיהן". יש לציין כי החוק הכללי במדינת
ישראל אוסר על חלוקה באזורים שהכניסה אסורה אליהם מסיבות ביטחוניות (אין חיוב להוביל לכור בדימונה למשל), אפשר בהחלט לשער שההתעלמות מהעניין בחוק
הספציפי איננה מקרית אבל היא לא משנה דבר מבחינה חוקית.
אני לא חושב שהבעיה היא התעלמות אקטיבית מהערבים, אבל הם (וגם הפריפריה) פשוט לא קיימים
בתודעה. האנשים
שקפצו לי לראש ששמעתי על החוק היו החברים של הורי משיבלי שנאלצים לצאת
לצומת גזית כל פעם שהם רוצים לקבל משהו והחבר שלי שגר בערבה וכל פעם מגלה
מחדש ש"כל הארץ" לא כולל אותו. על מי השמאלן השומע על החוק חושב? באיזה מקום
ערביי ישראל היו אצלו ברשימה? מה המרחק מהמרכז של האדם שהוא מכיר שגר הכי
רחוק מתל אביב?
הבעיה היא שזה מוביל את השמאל, גם במקרה הזה, להתייחס למה שמספרים לו
(החוק יועיל רק למתנחלים) כאל תורה מסיני. ולהתעלמות מדבריהם
של טיבי ושל עודה בנושא הזה (הם דרשו להגביל את החוק לקו הירוק אבל לחוקק
אותו בהקדם האפשרי).
התיקון הזה מדגים בעיקר את העובדה המצערת שהפריפריה זוכה להתעלמות כמעט
מוחלטת ושההתייחסות בעניין היא לגופו של אדם ולא לגופה של בעיה. הדיווח
בישראל היום בנושא היה לקוי בפעם האחרונה, את המידע על תגובת טיבי את עודה
קיבלתי מכתבות קודמות שלהם. עם זאת, תיקון החוק לא מחייב את החברות לספק שירות, רק להודיע על כך. כך שאם אדם משיבלי מזמין מאיקאה ומגלה לאחר מעשה שאיקאה לא מוכנה
להיכנס לשיבלי אף על פי שלכאורה הם מספקים שירות לכל הארץ (מקרה אמיתי, גם
אם ישן), הוא יכול לתבוע אותם ולזכות בפיצוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה