היחס למתווה הגז בעיקר מוכיח כמה
התקשורת הישראלית מוטה - גם את אמיר פוסטר לא שמעו בתקשורת אלא כשנכפה עליה. האמת
די עצוב לי לראות אנשים אינטליגנטיים שלא מבין כמה המידע שהם מקבלים חלקי במידה
שמעקרת את משמעותו.
גם היום לא השתנה
דבר, התקשורת שמתנגדת ברובה למתווה הגז מסיבות בלתי ענייניות בעליל (הפעם
הראשונה שנתקלתי באמיר הייתה שנזף בפלוצקר שהוא היחיד שהתנגד בתקופת
אולמרט) מפרסמת שהולכים לקבוע שמדובר בשחיתות. לדעה הזאת אין שום ערך
כלשהו, אין להם מושג בנושא, מכיוון שכך מאזן ההסתברות לא זז לשום מקום.
העניין של התקשורת בשחיתות הוא זניח ביותר כך שכל פעם ששומעים על ידיעה
כזאת ההסתברות היא שהסיבה לה איננה קשורה בכלל לנושא היא קרובה ל-100%:
- אילנה דיין - העזה להתקרב לשחיתות הגדולה ביותר במדינה בתחקיר על עזרא נאווי ועדיין נמצאת בתקופת כפרה על החריגה הזאת
- רביב דרוקר - מתעניין בעיקר בנקמות האישיות שלו, מעולם לא נתקלתי בתחקיר כלשהו שלו בנושא שלא היה קשור לאחת מהן
- ברוכי קרא - לא שמעתי שום דבר ממשי ממנו
- גיא רזלניק - אכן התנגד גם בתקופת אולמרט ושילם מחיר אישי כבד
מי לא מעורב בשחיתות של הכספים לפלסטינים? אפשר להתחיל
משתי"ל שמוסרים דוחות כוזבים על העברת הכסף ליעדה. להמשיך בבנקים הישראלים
שמדווחים דיווחי שקר על מקור הכסף. ולסיים זמנית בממשלה שמאפשרת לאירופים
להעביר כסף לכאורה לכיסוי החוב לחברת החשמל בידיעה שרובו יגיע לכיסי חבורת
אבו מאזן. שיתוף הפעולה המושחת הוא מקור חלק גדול מבעיות השחיתות במדינת
ישראל, כולל אגב, הטענות לגבי הגז. עם זאת, זה לא שהעניין לא מפורסם, הוא נחשב
זניח ולא מעניין את התקשורת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה