ראיתי כמה תלונות למה לא הייתה התייחסות לשינוי החוק בנושא הסמכות להכרזת מלחמה אז החלטתי להסביר את העניין.
החוק, גם אחרי התיקון, לכאורה מאוזן, בשביל שהכרזת מלחמה תהא בפורום מצומצם, צריך שיהיה מצב חירום מוכרז. אלא שכמו שכולנו יודעים יש במדינה מצב חירום מאז 1948. אבל למה בעצם עדיין מוכרז מצב חירום? פה העניינים מתחילים להיות מעניינים.
כשביילין הפך להיות שר משפטים הוא החליט שעבר זמנה של ההכרזה והחל להחליף את תקנות שעת חירום בחוקים רגילים. בעוד ההחלפה של החלקים הביטחוניים עברה פחות או יותר חלק, התברר שדווקא תקנות שהקשר בינם למצב חירום מפופק הן הבעיה.
יש כתריסר תקנות כאלו, רובן איזוטריות למדי, כך שאתמקד באחת - הסמכות להוציא צווי ריתוק. בלי מצב חירום מוכרז, בתי החולים יכולים להיות מושבתים כליל, בלי שהממשלה תוכל לעשות משהו.
לכאורה, הפתרון פשוט, לחוקק חוק זהה לתקנה לשעת חירום ושלום על ישראל. אולם פה מתערבת המהפכה החוקתית. בעוד התקנה מוגנת על פי סעיף בחוק היסוד מכיוון שנחקקה לפניו, הרי החוק שיחליף אותה יבוטל על ידי בג"צ כסותר אותו.
לכן, מי שבאמת מוטרד מהעניין של העברת הסמכות הפורמלית (בפועל השינוי זניח) אמור לתמוך בפסקת ההתגברות שתפתור את הפלונטר. אתם מוזמנים לסייע לי למצוא אחד כזה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה