התאגיד רשום במדינה שלא מקיימת פיקוח אפקטיבי עליו, משתמש בכספי ציבור בלי שום פיקוח, מעורב במעשים שהם ספק שוחד ברשות הפלסטינית, פועל תוך הסתרת הפעילות הכלכלית הענפה שלו מאחורי מבנים משפטיים מורכבים, מקיים פעילות לובינג ענפה, פועל נגד מבקריו בתקשורת ובפוליטיקה, תורם לפוליטיקאים רבים מאוד ומנסה לשכנע את הציבור שהוא גיבור הפועל רק למענו.
סביר להניח שרוב הקוראים חושבים שהתיאור הנ"ל מתייחס לנוחי דרקנר או מישהו מסוגו אבל מדובר בתיאור ממצה למדי של הקרן החדשה לישראל.
לרוב השמאל מתרשם מהמטרות המוצהרות של הקרן ואילו הימין מזדעזע מההתערבות החיצונית. אבל למעשה אין צורך בשום תירוץ מיוחד כדי לחשוב שהקרן החדשה היא אסון – העובדה שמטרותיה אינן כספיות אלא פוליטיות לא מעלה ולא מורידה – מדובר בגוף שכל מי שמתנגד לטייקונים אמור היה להיות בראש הלוחמים נגדו ולא לנשק את כפות רגליו. התפעלות השמאל מגוף כזה מעוררת תהייה רצינית לגבי חיבורו למציאות.
ההשפעה של הקרן ניכרת לצערי בעיקר בנושא ההרס הפוליטי של האופוזיציה. נדמה לי שעד היום אף אחד לא הצביע על הסיבה מדוע אנשים צעירים ואכפתיים לא מגיעים יותר כמעט למפלגות השמאל – הם יכולים להרוויח יותר ולחוש בעלי השפעה רבה (בסיוע מפלגות הימין שתורמות לאשליה) בתור ראשי ארגונים נתמכי קרן. התוצאה היא השחתה יסודית של הפוליטיקה הישראלית כשהאופוזיציה הפרלמנטרית הופכת את עצמה לבדיחה. שום כמות של מיזמים מועילים לכאורה לא יכולה לכפר על התרומה הבלתי ייאמן להרס הדמוקרטיה שנובעת מהעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה