אחת ההצהרות האהובות על השמאל היא שמצביעי הימין הם אנשים שאוהבים שדופקים אותם. לכן עליהם להצביע לשמאל כדי שיגאל אותם ממצבם הקשה.
אין דרך מנומסת להגיד זאת אלא שמדובר בשקר נתעב. הדוגמה הטובה ביותר היא כנראה ההומואים שמצבם השתפר פלאים בשני העשורים האחרונים, עד כדי כך שמדיניות השמאל בחמשת השנים האחרונות כלפיהם היא ניסיון נואש להכניס אותם חזרה לארון. אמיר אוחנה למשל זוכה לנאצות בעלות אופי הומופובי מובהק רק מכיוון שהעז לחרוג ימינה והוא רק הבולט ביותר.
מצבן של הנשים מרגיז לא פחות. מבחינת השמאל הן חייבות להתיישר לפי סדר העדיפויות שנקבע להן (הדומה באופן חשוד לזה של גברי השמאל) וכשהן מעזות לחשוב אחרת הן זוכות לשלל כינויים "מחמיאים" ושוביניסטיים להפליא.
למעשה ניתן לחלק את יחס השמאל כלפי אוכלוסיות אלו לשניים - אוכלוסיות הנחותות ממנו עד מאוד, לדעתו, הזוכות לסלחנות מופלגת ללא דרישות (למשל הערבים), ואוכלוסיות נחותות רק מעט ממנו הזוכות לניסיון להחזיקן למטה. כפי שהדוגמאות לעיל מוכיחות, לעתים החישובים מוכיחים כמוטעים, אבל הלקח לא נלמד ולא מופנם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה