בחצי השנה האחרונה הריץ רה"מ בראש ובראשונה מועמד אחד לכנסת - את גדעון סער. באופן תמוה בעליל הטענה היחידה שלו כלפי סער היא חוסר לויאליות, טענה בעל תפוגה ברורה שתאפשר לו להכריז על תמיכתו מאוחר יותר. בעוד דבר לא מובטח - הנטייה לריב עם מספר שתיים ידועה - אין מנוס מהמסקנה כי נתניהו בחר בסער כיורשו. נתניהו מגביל את יכולתם של היורשים הפוטנציאליים האחרים לתקוף את סער לתחום צר במיוחד, הופך את סער לחביב התקשורת וממצב אותו כגורם שאחרים דנים בשילוב זרועות אתו. קל לדמיין מה הייתה התוצאה אילו הכריז נתניהו פומבית על סער כיורשו בראשות הליכוד - ההיפך הגמור.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
סוף סוף מצאתי משהו שהארץ מיישר בו קו עם השאר
האזנתי ל״ חוץ לארץ: השכנות של איראן במפרץ מכירות אותה טוב יותר ממה שמבינים בישראל ״ וגיליתי שבכל זאת לעיתון הארץ יש יכולת להתיישר עם שאר התק...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
במשך יותר משבוע ישראל מכניסה כמה שיותר מזון לרצועה, אבל המשבר ההומניטרי רק מחמיר – מה שלמעשה מוכיח את טענת ישראל שחמאס משתמש בהרעבה ככלי מלח...
-
איני אוהב את המלחמה בעזה, אך כישראלי, עליי להתמקד בהשגת שלום. איני יכול להרשות לעצמי להיסחף אחר האיתותים המוסריים לכאורה שהפכו כה פופולריים ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה