בחצי השנה האחרונה הריץ רה"מ בראש ובראשונה מועמד אחד לכנסת - את גדעון סער. באופן תמוה בעליל הטענה היחידה שלו כלפי סער היא חוסר לויאליות, טענה בעל תפוגה ברורה שתאפשר לו להכריז על תמיכתו מאוחר יותר. בעוד דבר לא מובטח - הנטייה לריב עם מספר שתיים ידועה - אין מנוס מהמסקנה כי נתניהו בחר בסער כיורשו. נתניהו מגביל את יכולתם של היורשים הפוטנציאליים האחרים לתקוף את סער לתחום צר במיוחד, הופך את סער לחביב התקשורת וממצב אותו כגורם שאחרים דנים בשילוב זרועות אתו. קל לדמיין מה הייתה התוצאה אילו הכריז נתניהו פומבית על סער כיורשו בראשות הליכוד - ההיפך הגמור.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ניסתה להבטיח ניקיון של ההליך המשפטי - מה?
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...
-
אין לי הרבה דברים חכמים להגיד על הפסקת האש המיועדת בעזה. ההסכם לכשעצמו הוא סביר בתנאי שיממומש כולו, הבעיה שלי היא שהסיכוי לכך זעום ויש סיכוי...
-
אפילו יוניפי"ל מדווח למועצת הביטחון של האו"ם ומודה בכישלון מוחלט שלו, כך שזה לא נושא לוויכוח. לכן, הטענה של מפקדי הכוחות והמדינות ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה