בחצי השנה האחרונה הריץ רה"מ בראש ובראשונה מועמד אחד לכנסת - את גדעון סער. באופן תמוה בעליל הטענה היחידה שלו כלפי סער היא חוסר לויאליות, טענה בעל תפוגה ברורה שתאפשר לו להכריז על תמיכתו מאוחר יותר. בעוד דבר לא מובטח - הנטייה לריב עם מספר שתיים ידועה - אין מנוס מהמסקנה כי נתניהו בחר בסער כיורשו. נתניהו מגביל את יכולתם של היורשים הפוטנציאליים האחרים לתקוף את סער לתחום צר במיוחד, הופך את סער לחביב התקשורת וממצב אותו כגורם שאחרים דנים בשילוב זרועות אתו. קל לדמיין מה הייתה התוצאה אילו הכריז נתניהו פומבית על סער כיורשו בראשות הליכוד - ההיפך הגמור.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מה מדמיינים אלו שדורשים שישראל תיכנע?
אני תוהה לעתים קרובות מה בדיוק מדמיינים לעצמם אלה הדורשים מישראל לעצור את ה"רצח העם" לכאורה כתוצאה המיידית. איזה תרחיש הם מאמינים ...
-
מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...
-
הוא הזמן בין פעולה צבאית ישראלית לבין הזמן שבו מוכרז שהיא הייתה גרועה/טובה על ידי מגיבי הרשת. מה שמגוחך עוד יותר שהם מסבירים לי שבמקרה של ממ...
-
תארו לעצמכם שיום אחד אתם שומעים את ה-NYT, ה-BBC, ה-CNN ועשרות כלי תקשורת נוספים מכריזים שהם מתחילים לכנות את המלחמה באוקראינה "מבצע צבא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה