בחצי השנה האחרונה הריץ רה"מ בראש ובראשונה מועמד אחד לכנסת - את גדעון סער. באופן תמוה בעליל הטענה היחידה שלו כלפי סער היא חוסר לויאליות, טענה בעל תפוגה ברורה שתאפשר לו להכריז על תמיכתו מאוחר יותר. בעוד דבר לא מובטח - הנטייה לריב עם מספר שתיים ידועה - אין מנוס מהמסקנה כי נתניהו בחר בסער כיורשו. נתניהו מגביל את יכולתם של היורשים הפוטנציאליים האחרים לתקוף את סער לתחום צר במיוחד, הופך את סער לחביב התקשורת וממצב אותו כגורם שאחרים דנים בשילוב זרועות אתו. קל לדמיין מה הייתה התוצאה אילו הכריז נתניהו פומבית על סער כיורשו בראשות הליכוד - ההיפך הגמור.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
האלגוריתם הפופולרי להאשמות אנטישמיות נגד ישראל
האלגוריתם הפופולרי ביותר ליצירת האשמות אנטישמיות נגד ישראל פועל כך: 1. מצא תיאוריה אנטישמית קיימת, רצוי ישנה מספיק כדי לצאת מתחום הגדרת העב...
-
מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...
-
הוא הזמן בין פעולה צבאית ישראלית לבין הזמן שבו מוכרז שהיא הייתה גרועה/טובה על ידי מגיבי הרשת. מה שמגוחך עוד יותר שהם מסבירים לי שבמקרה של ממ...
-
אין לי הרבה דברים חכמים להגיד על הפסקת האש המיועדת בעזה. ההסכם לכשעצמו הוא סביר בתנאי שיממומש כולו, הבעיה שלי היא שהסיכוי לכך זעום ויש סיכוי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה