אני לא מתכוון לדון בפרוטרוט במלחמה באוקראינה. בעקרון בעוד רבות מהטענות של פוטין נכונות, הרי הוא יכול להאשים רק את עצמו בכך שאוקראינה פעלה להתרחקות מרוסיה. נקודה אירונית בנושא היא שפוטין טרח להזכיר כי השלטון ברוסיה ובאוקראינה היה משותף ברוב האלף האחרון, אבל "שכח" להזכיר שהזמן בו מרכז השלטון היה באוקראינה היה רב מהזמן בו היה המרכז ברוסיה...
עם זאת המצב באוקראינה הזכיר לי את נאומו של דדו ביום השואה האחרון לפני מלחמת יום כיפור שממנו נלקחה הכותרת. עמים מתאחדים בעקבות כשלונות צבאיים, שבנוסף לדוגמה היהודית אפשר לחשוב גם על סרביה (קרב קוסובו), תורכיה (המלחמה היוונית-תורכית) ועוד. נכון, זה לא תמיד עוזר לאחדות (הפלסטינים הם דוגמה נגדית בולטת). אבל ההערכה הסבירה היא שפוטין ייזכר בהיסטוריה כמאחד האומה האוקראינית וכמי שהפך את תושביה לעם אחד.
לסיכום, הצעד של פוטין הוא לא רק אכזרי ומרושע אלא פשוט מטומטם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה