זה אולי יפתיע חלק ניכר מהקוראים, אבל אני שמאלן קיצוני. ההבדל ביני לבין רוב השמאל הקיצוני איננו במטרות (החל משוויון חברתי וכלה בממשלה עולמית) אלא במוכנות שלי לשאול שאלות לגבי הדרכים שאנחנו פועלים לפיהן.
הנושא המרכזי שהביא לעליית הימין הקיצוני (בקרוב כנראה המילה ״קיצוני״ תעלם מההגדרה) בבחירות לפלרמנט האירופי היה הגירה. למרבה הפלא לא היה אתגור משמאל של ההנחה היסודית של המדיניות הנוכחית - שהגירה טובה לעולם השלישי או לכל הפחות לאנשים שלו.
הרעיון שמשיכת האזרחים המוצלחים ביותר של המדינות המתפתחות הוא הדרך לשפר את המצב העולמי היא באמת מעבר להבנתי. למעשה, הדרך היעילה ביותר לסייע למספר הגדול ביותר של אנשים היא לא להביא אותם לאירופה (שם העזרה תעלה הרבה יותר) אלא לסייע להם במקומותיהם המקוריים. למעט קומץ פליטים אמיתיים שלא יכולים להישאר במקומותיהם (וגם אז, כנראה כדאי לסייע להם להתיישב במקומות קרובים) אין שום הגיון בקליטת מהגרים בתור צורת סיוע.
איך אני יודע שזה אכן המצב? מכיוון שכל שאלה בנושא מושתקת מיד בתקשורת השמאל. אין כנראה מנוס מכך שהטענות לסיוע הן כנראה כיסוי למטרות אחרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה