האמונה שהמידע שמגיע מרצועת עזה אמין ובלתי ניתן לערעור היא אחת ההנחות האבסורדיות ביותר לגבי מלחמת ישראל-חמאס בעולם. למעשה, יחידת התעמולה של חמאס היא המקור האמיתי למידע, ללא קשר למקור שתבחרו לקרוא (אלא אם כן מדובר במקור ישראלי).
תוכלו לקרוא את ההצהרות של משרדי ממשלה של חמאס, דוחות האו"ם (הכוללים תמיד תודות לדוברים כאלה), פרסומים אקדמיים או עיתונאיים שמסתמכים על מידע זה, או כל דבר אחר במורד זרם החדשות. "הכתבים" האלה אפילו לא טוענים לבדוק את העובדות, אלא במקרים נדירים (והרוב המכריע מהם שקריים). מאמצם היחיד הוא להסתיר את המקור, או גרוע מכך, להתייחס לשני מקורות כעצמאיים מבלי לעקוב אחר המידע בחזרה למקור האמיתי המשותף.
מכיוון שדירוג חופש הביטוי של רצועת עזה לפני המלחמה הזו היה דומה לזה של צפון קוריאה, סביר יותר להניח שחמאס ראתה בכל מי שנחזה להיות עיתונאי כפעיל שלה. מובן מאליו שהתקשורת המערבית מניחה שאם לא מוצג לוגו של חמאס, הוא אינו משפיע על המידע.
---
נקודות נוספות:
1. עד כמה שאני יכול לקבוע, הטענות הועלו בארבע פעמים נפרדות החל בפברואר. בשלושת המקרים הקודמים, הם התבררו רק כלא נכונים, אלא גם כמזויפים מההתחלה. זה מאוד ״מפתיע״ שההאשמות האלה מתקבלות שוב ללא כל חקירה.
2. ניסיון הרעבת האזרחים הוא מסקנה ממלחמת האזרחים הסורית, בדומה לפעולות רבות של חמאס במהלך המלחמה הזו. בעוד שאספקת המזון הישראלית מנעה את התופעה הזאת מהמחצית הדרומית (מלבד במחנה ירמוק), הרעב היה נפוץ במחצית הצפונית של סוריה, אך איש לא טרח להתייחס לכך.
3. מובן מאליו שגם הכישלון של הארגונים הללו לחשוף את רמת הרעב האמיתית בתימן בשנים התשע האחרונות אמורה הייתה לעורר שאלות.
4. כרגיל, אונר"א משתתפת באופן פעיל בכל ההיבטים של פעילות זו של חמאס, החל מהעברת שיירות לחמאס, דרך מתן אפשרות להם להשתמש במחסני מזון כבסיסי טרור, דרך להתעלמות ממכירת הסיוע הנכנס (בניגוד למדיניות האו"ם), ואפילו יצירת דוחות שקריים לגבי מספר המשאיות שנכנסות לרצועת עזה.
5. מיותר לציין שחמאס הכריזה על אסטרטגיה זו עשרות פעמים, אבל למערב לא אכפת, והאו"ם עושה כל שביכולתו לתמוך בה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה