הטענה כי "ישראל מאשימה כל ביקורת כאנטישמיות" עולה לעתים קרובות. לא טרחתי לענות על כך זמן רב משום שכמעט כל מי שאומר זאת הוא אנטישמי בעליל. עם זאת, שמעתי מישהו מציג את אותה שאלה לפני כמה שבועות שהוא אנטי-ישראלי אך לא אנטישמי (כן, יש אנשים כאלה).
ראשית, אני מעריך שכ-70% מהביקורת על ישראל היא אנטישמית. עם זאת, אין זה אומר שזהו שיעור המבקרים האנטישמיים. אבל זה אומר שאם אתה רוצה לבקר את ישראל, קל יותר ליפול לקטגוריה זו משום שהיא הפופולרית ביותר.
שנית, מכיוון שישראלים הם אנשים, הם מוצאים שקל הרבה יותר להסביר מדוע ביקורת היא אנטישמית מאשר להסביר את כל הדרכים האחרות שבהן היא שגויה מיסודה. בנוסף, מכיוון שצורות שונות של ביקורת נפוצות פחות, יש מעט יתרון בתגובה אליהן. במיוחד בהתחשב בכך שההסבר השני הנפוץ ביותר הוא גם דעה קדומה (גזענות של ציפיות נמוכות לגבי פלסטינים). מדוע עליהם להתאמץ כל כך כדי לענות על שטויות כאלה?
שלישית, העובדה שאף קבוצה אחרת אינה נושא להאשמות כאלה אינה מקרית. סוגיה זו לבדה מהווה עילה טובה להיחשב אנטישמית. היא משולבת בדרך כלל עם טענות אנטישמיות אחרות שיהודים שולטים בעולם, מחזיקים בכוחות על או רוצים להשמיד את כולם.
דוגמאות:
1. ההנחה האנטישמית שישראל שולטת בכל ההיבטים של מדיניות מצרים כלפי רצועת עזה היא הבסיס לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק. אף על פי שיש לי סיבות לחלוק על כל דו"ח שהוא מתבסס עליו, אני לא מבזבז זמן עליהם. הגם שפרסמתי פוסט על הגרוע ביותר - בעיית המים של הפלסטינים היא אמיתית, אבל לא ישראל אשמה. המצב הגרוע הוזכר, אבל אני רק טוען שהפלסטינים, לא ישראל, הם שורש הבעיה.
2. אמנם בלפסיקת בית הדין הפלילי הבינלאומי אין התבססות ברורה על אנטישמיות, אך זו עדיין הסיבה הסבירה ביותר שבגללה בחר להתעלם מהחוק. אני מכיר מעט מאוד אנשים שחולקים על הפסיקה ומנסים לשכנע אחרת.
3. אני לא מאמין שהאשמת ישראל ברצח עם היא אנטישמי בהכרח, אבל לא ראיתי אחד שלא הסתמך במידה רבה על פנטזיות אנטישמיות (ספיציפית, שישראל מנעה את התקפי הלב הקטלניים ברצועת עזה). מטבע הדברים, אין זה אומר שלהאשמות אלו אין פגמים אחרים (גזעניים, מידע שקרי וכו').
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה