יום שישי, 11 באפריל 2025

למה מכתבי הסרבנים מכעיסים אותי?

כן, הם מכעיסים אותי ולא מהסיבה הצפויה. הבעיה איננה עם ההתנגדות למדיניות הממשלה או אפילו עם הדרישה לשינוי מטרות המלחמה (שזה, אם מורידים את כל המילים הגבוהות, בעצם הדרישה). אלא עם ההתנשאות הגובלת בגזענות שהם מסתמכים עליה. וכשאני מדבר על התנשאות, אני מדבר בראש ובראשונה באי המוכנות להכיר בקיומו של האויב כבן אנוש.

ההנחה המונחת בבסיס הדרישה לסיום המלחמה תמורת החטופים היא שזה אפשרי במחיר סביר ושהחלטה כזאת של ממשלת ישראל פשוט תגרום לזה לקרות. המציאות שונה מאוד - חמאס מאוד עקבי מאז תחילת המלחמה והוא דורש כניעה - ישראל תסוג, תתן לחמאס להתחמש ללא הפרעה, תשחרר את כל האסירים ותתחייב לא לעצור אף מחבל בעתיד, תתן לחמאס לחטוף חיילים בכל זמן שהוא מעוניין תוך מתן ערבויות בינלאומיות משתקות אם ישראל תסטה מההתחייבות לפי חוות דעתו הבלעדית של חמאס. עד היום אם חמאס הסכים למשהו אחר הוא היה זמני ותמורת מחיר גבוה, תוך הצהרה חד משמעית שאלו הדרישות לכל הסכם קבוע, כשבמקרה הטוב חמאס מוכן לפשרות בסגנון שהמחליטה הסופית תהיה קטר (באמת תודה). אמנם אני לא חושד בחותמים שהם תומכים בדרישות ההזויות הללו, אבל כשהתקשורת מדברת על אי קבלה של ההצעה של חמאס והיא מסתירה שזאת ההצעה שהיא מתכוונת אליה, החותמים פשוט לא מייחסים לעניין הזה חשיבות כלשהי ובכך מבטאים בוז גמור לאויב.

מימוש הדרישה להפסקת המלחמה באופן חד צדדית בתמורה לחטופים היא לכן אחת מהשתיים - דרישה ריקה שנועדה לנגח את הממשלה או מוכנות להתאבד תמורת רווח כוזב. אני חושד שהמכתבים נועדו למטרה הראשונה, העניין הבעייתי ביותר הוא שהם מעודדים את תקוות חמאס לאפשרות השנייה וחמאס אפילו לא טורח להסתיר זאת, דבר שזוכה להתעלמות בוטה של האופיזיציה ולא בפעם הראשונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

למה מכתבי הסרבנים מכעיסים אותי?

כן, הם מכעיסים אותי ולא מהסיבה הצפויה. הבעיה איננה עם ההתנגדות למדיניות הממשלה או אפילו עם הדרישה לשינוי מטרות המלחמה (שזה, אם מורידים את כל...