אני מוצא את האנטישמיות מתועבת, אבל מה שמטריד אותי באמת במהלך הסכסוך האחרון בין חמאס לישראל הוא הגזענות המשתוללת שמפגינים קנאים עם ציפיות נמוכות מהפלסטינים.
איני יכול להתעלם מאפליה זו, במיוחד כשהיא מתחזה לדאגה לעם הפלסטיני. המציאות היא שאנשים אלה מוכנים להקריב חיי פלסטינים במרדף אחר סכסוך שיוביל בסופו של דבר לשפיכות דמים נוספת. נכונותם לבזבז חיי פלסטינים ככלים בלבד במסע הצלב האנטי-ישראלי שלהם לחלוטין אינה מקובלת עלי. לאנשים כאלה אין דאגה אמיתית לעם הפלסטיני; הם רואים בפלסטינים נחותים מטבעם, חייהם ורווחתם חסרי משמעות בעיניהם בתוכנית הגדולה של האג'נדה האנטי-ישראלית שלהם.
יתר על כן,"פרו-פלסטינים" אלה, שאינם מסוגלים להכיר בדאגה האמיתית לחיי פלסטינים הקיימת בחברה הישראלית, משליכים לעתים קרובות את התעלמותם חסרת הרחמים מרווחתם של הפלסטינים על הישראלים. לא מסוגלים לתפוס שישראלים עשויים לדאוג באמת לרווחתם של פלסטינים, אם כי לעתים קרובות מסיבות אנוכיות, לכן מאשימים את ישראל באותה אדישות ואכזריות שהם עצמם מגלמים.
חשוב להכיר בכך שישנם אנשים שבאמת אכפת להם מהעם הפלסטיני ואינם מצדיקים את פעולות חמאס. אנשים אלה מחפשים פתרון צודק ושוויוני לסכסוך, כזה המכבד את זכויותיהם וכבודם של ישראלים ופלסטינים כאחד. עם זאת, קולות אלה אינם רק נדירים אלא גם מודחקים ומושמצים באופן פעיל על ידי אלה המנציחים את הנרטיב הגזעני והמשפיל. למרבה האירוניה, קבוצה זו, שלעתים קרובות טוענת שהיא התומכת הנלהבת ביותר בפלסטינים, גורמת לנזק הרב ביותר, ומשתיקה למעשה את אלה המציעים דרך לשלום אמיתי ומתמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה