מביקורת לאנטישמיות: התדרדרות הארגונים הבינלאומיים ביחס לישראל

בואו נהיה ברורים: אני לא מאמין בהאשמות רצח העם נגד ישראל, מכיוון שאני רואה בהן אנטישמיות. אין זה אומר שהאשמות כאלה הן מטבען אנטישמיות במובן תיאורטי; בעולם היפותטי, האשמה כזו יכולה אפילו להיות נכונה, שכן יהודים, כמו כל עם, מסוגלים לבצע פשעים, כולל זה.

הבעיה ספציפית הרבה יותר: כל האשמה שראיתי, כולל אלה של ארגונים בינלאומיים המאשימים את ישראל ברצח עם, נשענת אך ורק על יחידת התעמולה של חמאס (המפורסמת תחת מסווה משרד הבריאות הפלסטיני בעזה). הבעיה היא לא רק השימוש במידע מארגון טרור, אלא גם העובדה שמידע זה כולל באופן רשמי מקרי מוות טבעיים (כ-20% לפי המידע שלפני המלחמה). אם האשמת ישראל במוות מסיבות טבעיות לא נראית לכם אנטישמית, זה כנראה משום שההאשמה האנטישמית הזה – שיהודים הם שורש כל מוות בעולם – היתה נפוצה הרבה יותר במערב בימי הביניים מאשר בעידן המודרני.

מובן מאליו שהקבלה הבלתי מעורערת של טענה אנטישמית זו, בניגוד מוחלט לכל סכסוך אחר בעולם, משמעותה שכל הדיווחים הטוענים להתבסס על מידע מאומת לא אומתו כלל. אין זה דבר שאפשר להתעלם ממנו; זה מצוין בבירור במידע של חמאס, יש הנחיות מפורשות לגבי זה, וההשפעה היא בלתי ניתנת להכחשה. מדוע מישהו מאמין שכל האשמה אחרת בדו"ח כזה נבדקה אם טענה ברורה המבוססת על אפליה התקבלה כאקסיומה מבלי אפילו להטיל בה ספק? זה מעלה ספקות רציניים לגבי המהימנות והמתודולוגיה של דוחות אלה. אך למעשה, אנשים רבים מאמינים כי העובדה שארגוני זכויות אדם כביכול פרסמו זאת משמעותה שזה נכון.

נקודות נוספות:

1. ישנה, כמובן, אפשרות נוספת: שאותם ארגונים בינלאומיים אינם מאמינים שפלסטינים מסוגלים לחוסר יושר. במקרה זה, זו לא תהיה אנטישמיות, אלא גזענות של ציפיות נמוכות.

2. בהתחשב בתדירות שבה דוחות אלה מתייחסים לפעולות פלסטיניות כחסרות משמעות, איני יכול לפסול אפשרות זו. עם זאת, המסקנה נותרה זהה: המידע המוצג אינו מהימן ומוטה.

3. אירוני ביותר שהטענה האנטישמית הזו הוחדרה לעולם האסלאמי באמצעות מאמצים קולוניאליים במהלך המאה ה-19. לכן, תומכי האנטי-קולוניאליזם נשענים במידה רבה ישירות על אחת מהשלכותיו המכוערות לטווח הארוך ביותר: הפצת השנאה בתוך העולם האסלאמי.

4. נהגתי לקרוא דוחות של ארגונים בינלאומיים כדי לאמת את פעולות ממשלת ישראל. במהלך 30 השנים האחרונות, התבוננתי במדרון החלקלק של ארגונים אלה, ממצב בו היו מבקרים סבירים של ישראל לאנטישמיים בגלוי. למען האמת, זה לא רק מייאש אלא מפחיד לראות את תהליך האימוץ של אפליה כעיקרון יסוד. כיום, דוחות אלה רוויים כל כך באנטישמיות ובגזענות שאני מפסיק לקרוא אותם לאחר מספר עמודים לכל היותר.

5. מעולם לא טענתי שישראל חפה מפגמים, אך הדרישה שננרמל אנטישמיות כדי לאפשר ביקורת על ישראל היא אבסורדית. יש ביקורת לגיטימית רבה על מדיניות ישראלית, והפנייה לאנטישמיות לעולם אינו מוצדקת.