אחד הדברים העצובים בקריאה של "פרו פלסטינים" היא שהאנשים הללו מרוכזים בעצמם לחלוטין. זה נשמע מוזר בהתחשב בכך שהאנשים הללו פועלים למען מטרה הגדולה מהם, אבל כל שיחה של יותר ממשפט או שניים מסתכמת באחד מהשניים, או בצרחות היסטוריות שישראל היא מקור הרוע בעולם או בהאשמה למה אני לא מבין שמניעים שלהם טהורים ולא מהלל אותם על תמיכתם במאמצי חמאס (שהם כמובן בטוחים שאינם עוזרים לחמאס). השאלה מה התוצאות של הפעילות נדחית בבוז, אחרי הכל, הם טוענים שאם הם התכוונו לטוב, הרי לא ייתכן שטעו, גישה נקריסיסטית המתעלמת מקיומם של אחרים, למשל חמאס, שחושבים אחרת.
כמעט למותר לציין שזה לא מאפיין הכרחי של תמיכה בפלסטינים, למעשה האנשים הללו בעיקר מרמים את עצמם כשהם טוענים לתמיכה כזאת. זאת כמובן הסיבה למה הם שונאים, אפילו יותר מאשר את ישראל, את המעטים שהפלסטינים באמת מעניינים אותם. הגם שהאחרונים מחזיקים לעתים בעמדות לא חיוביות לרוב כלפי ישראל, הם לפחות בעלי השקפה כלשהי שלא מתבטאת רק בהתפעלות עצמית אינסופית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה