התקצוב של שתי"ל

בעקבות תקציב הקרן החדשה:

שתי"ל מוזכרת בעמוד 26, הבעיה היא שמדובר בתקציב של שתי"ל שהוא הכסף הקטן. שתי"ל היא גוף פיקוח בעיקרו, כך שהתקציב שלו הוא לפחות בסדר גודל קטן מהכסף שהוא בשליטה אפקטיבית שלו, כלומר אם מדובר ב-20,041,235 דולר תקציב אפשר להניח בהנחה מקלה שהם גוף בזבזני ביותר שהם שולטים ב- 200,412,350 דולר - וסביר להניח שעוד פקטור של 3 לא יהיה מוגזם.

 

שתי"ל עוקבים אחרי ההוצאה של הכסף, כך שאם לא עומדים בדרישות שלהם, למשל משקיעים מעבר לקו הירוק, הם סוגרים את הברז. מידה עקבו אחרי הזרמות הכספים של הקרן, אבל זה דווקא החלק הקטן. הקרן אולי מחלקת טכנית מעט יחסית, אבל אם הגוף הנתמך לא מבצע את הבקשות שלהם שתי"ל ידווחו עליו כמי שלא עמד ביעדים ותפסיד הרבה יותר כסף. מכיוון את הכסף שהאירופאים מזרימים בתנאי ששתי"ל ידווחו שהגוף עומד ביעדים.

 

האירופאים מזרימים בכל מיני צורות - החל מפרסים אישיים שעיריות מחלקות על חשבון הממשלה המרכזית, עבור ב"תרומה לסביבה" של פרויקטים הנדסיים שהם ממנים וכלה במענקים ישירים ממשרדי החוץ. אני מכיר לפחות 10 דרכים שונות שהם מזרימים כסף ואני בטוח שיש עוד. רובם המוחלט תלוי בהמלצה של שתי"ל או של המקבילה הפלסטינית שלה (ששמה פרח מזיכרוני).

 

לגבי הרשימה של העיריות אפשר לחפש את גדעון לוי או את עמירה הס. לפני יותר מעשור מצאתי שהוא קיבל יותר ממאה אלף דולר תוך פחות מחצי שנה בדרך הזאת, לא נראה שהשתנה הרבה מאז. בכלל, הדרך הטובה ביותר היא לקרוא את האותיות הקטנות ב"הארץ", הם תמיד טורחים להזכיר כל הזרמה. לגבי גדעון לוי - אם לדקדק בקטנות, זה סה"כ מה שדווח ב"הארץ" שקיבל, כמה קיבל בפועל אני לא יודע (כנראה פחות). כל פעם הוא מקבל פרס מעיריה אחרת בחו"ל, בעיקר בגרמניה. הפרסים לכשעצמם קטנים (מאות ולפעמים אלפי יורו) כך שהם לא יוצרים רעש. הכסף, בגרמניה לפחות, מגיע מהמדינה כחלק מהפעילות למען זכויות האדם. על מנת להסיר ספק, זה חלק קטן מאוד מהכסף, רוב הכסף מגיע בהרבה דרכים אחרות והסיפור עם גדעון לוי הוא בעיקר פיקנטי.

 

מה שכן, אני מציע לחפש את הידיעה במידה על החקירה של הפרלמנט האירופי בנושא - גם להם נמאס שאין פומביות בנושא (מסיבות אחרות כמובן), לי בוודאי אין סיכום כולל אבל ההערכה שסיפקתי לעיל נשמעת סבירה.

 

אני השגתי את המידע ממעקב ארוך אחרי דיווחים בעיתון הארץ ולא טרחתי לשמור עותקים מכל ידיעה בעמוד 7 שקראתי כך אין לי דרך לשכנע פרט להמלצה לעשות אותו דבר. אני בהחלט מבין למה הסיפור נשמע לרבים פנטסטי, לרוע המזל, זה לא הופך אותו לפחות אמתי.

 

אני מטבעי טיפוס לא מתעד. למשל מחקתי היום את כל התמונות מהטיול של השבועיים האחרונים אחרי ששלחתי (או קישרתי מפייסבוק) את מה שמעניין אחרים. אני מניח שזה לטובה אחרת הייתי מגיש כבר חמש תביעות דיבה - בלי הוכחות אין טעם.

קצת דברי כפירה

התמורה של התקשורת לנתניהו בתיקים אלפיים וארבעת אלפים לא מתבטאת בתמיכה בו (שלא קיימת) אלא דווקא במתקפה הבוטה עליו. נתניהו מרוויח יותר מהתקשורת העוינת עד כדי טמטום מאשר מתקשורת תומכת ולכן בשעה שבה הייתה סכנה להפחתת העוינות הגלויה, הוא פעל לסכלה.

השרים שדדו את כולנו בזמן שהתקשורת ליהגה על בחירות

ההתערבות של חוסר המשילות פה היא הפוכה לחלוטין מהנטען. היועץ המשפטי לממשלה סירב להגן בבג"צ על כל החלטת ממשלה אחרת (אלא אם כן יקוצץ גם שכר אנשי הקבע בהתאם) ולכן הממשלה נאלצה להעביר את ההחלטה הזאת. זאת גם הסיבה למה השוטרים סירבו לכל פשרה אחרי שהם שמעו זאת בדיונים מאנשי הפרקליטות. למותר לציין שזאת גם הסיבה למה העיתונות הכללית התעלמה מהסיפור - חוסר התאמה לאג'נדה המבוקשת.

אפשר כמובן לטעון ובצדק שהממשלה הייתה צריכה לפוצץ את הבלון, להעביר את ההחלטה הנדרשת ולתת לבג"צ (שמן הסתם היה מוגש) לקבוע שהעניין לא חוקי בטיעון שהיועץ התנגד. אלא שיש לי תחושה חזקה שאז היית טוען שהממשלה זורקת על בג"צ את ההחלטות הלא פופולריות.

איך יודעים מתי אין טעם לדבר עם שמאלן בהגיון

להפתעתי יש מספיק לא קטן של אנשים שמתקשים להפנים שאצל חלק מהשמאל* העמדה הפוליטית הפכה לדת.

הדרך הפשוטה ביותר היום לזהותם היא לשמוע אותם מגדירים השמעת ביקורת על ביבי כמעשה אמיץ. מי שמצליח לשכנע את עצמו בכך עבר את הסף שמבדיל בין עמדה לבין אמונה ולכן אין בניסיון לשכנעו תועלת רבה יותר מניסיון להחזיר חרדי בשאלה.

*אגב, גם בימין יש כאלו אבל קשים יותר לזיהוי

ההתערבות הרוסית בבחירות בישראל

מטרידה את התקשורת. אבל איכשהו ההתערבות הבוטה הרבה יותר של האיחוד האירופי ששפך במערכת הבחירות האחרונה בישראל סכום דומה לזה שהרוסים השקיעו במערכת הבחירות הנשיאותית בארה"ב נחשבת לנושא שרק ימניים מטורפים דנים בו. רמת המודעות העצמית של השמאל שנהנה מהתמיכה האירופית מעולם לא נראתה נמוכה כל כך.

עוד ביזיון של התאגיד

חברי הפאנל של המהדורה המוקדמת של כאן לא הסתפקו בניסיונות השתקה מזלזלים בח"כית ענת ברקו אלא בחרו לתת לה מכה מתחת לחגורה בטענה שבנה השחקן (הבגיר) לא מסכים אתה ואיך בתור היא מעזה לחשוב אחרת ממנו. כמעט למותר לציין שהזעזוע הגורף של חברי הפאנל מכך שהח"כית העזה להזכיר את ג'ינין ג'ינין וניסיונם המביך להסביר שאמנם הסרט מצא מימון פלסטיני אבל בכל זאת אי מתן מימון ישראלי לדומיו הוא בגדר סתימת פיות וסכנה לדמוקרטיה חצה את גבולות הפרודיה.

דיווח (או לא) על תקיפות מיניות על ידי מסתננים

אפשר היה לקבל את הטיעון ש"הדגשה של הזהות האתנית של מבצעי אירועים כאלה הופכת כל אדם עם זהות אתנית מובחנת כזו לחשוד בפשע בעיני הסביבה שלו" אם העניין היה עקבי. למרבה הצער, זה ממש לא המצב, התקשורת משתמשת שוב ושוב בגישה הזאת בשביל להכתים חרדים, מתנחלים וקבוצות אחרות שלא מוצאות חן בעיני השדרנים. במצב הנוכחי, ההחבאה לכאורה מטעמי "פוליטיקלי קורקט" עבור ערבים ומסתננים היא גזענית בעצמה וככזו יש להתייחס אליה.

 

אני יכול להצדיק כל אחת משתי הגישות - או להעלים את כל המקרים או להדגיש את כולם. במצב הנוכחי התקשורת משתמשת בהדגשה ככלי נשק גזעני. אבל כאשר הטיעון להעלמה הוא מניעת אפליה (=קונסיסטנטיות) אז כן, אי עמידה בה די שומטת את הטיעון.

 

אפליה היא הפרה של עקביות היחס לקבוצות שונות בחברה (פעולה א' גוררת תגובה ב' עבור אדם אחד אבל תגובה ג' עבור אדם שני) בלי שום סיבה מוצדקת, אני יודע שזאת לא הגישה המקובלת לראות זאת, אבל אני בטוח שאפשר להבין למה.

 

אגב, החישוב הנכון הוא מתוך קבוצת הדיווחים על תקיפות מיניות על ידי זרים (לקורבן) - 30% ותוך התחשבות בכך שהמסתננים הם אחוז מהאוכלוסייה לערך. התוצאה היא שהסיכויים שמסתנן יתקוף וידווח גדול פי 10 מהממוצע. כמובן, החישוב מתוך שיעור התקיפות האמיתי קשה הרבה יותר, אבל לפי ההערכות מדובר בממוצע של דיווח של קצת יותר מאחד לחמישה, כלומר המסתננים תוקפים (כנראה) יותר ולא במעט.

 

אחוז התקיפות המיניות כלפי מסתננות המדווחות הוא אפסי, הייתה חגיגה שלמה כשאחת מהן התלוננה לפני כמה חודשים. בנושא הזה אין ספק שיש תת דיווח עמוק, הבעיה עם הטיעון הזה הוא שכל הסיכויים שרוב התוקפים הם מסתננים (היחס 30-70 תקף גם פה). גם שלוקחים הנחה שכולם גברים המספרים עדיין גבוהים מהממוצע ולא במעט וכאמור יש עוד פקטורים שמסבכים את העניין בהרבה.