תחבורה ציבורית בשבת

היא בעיקרון רעיון טוב לדעתי אבל מרבית התומכים מתעלמים למרבה הנוחות מכמה חלקים פחות נוחים:

א. כמות הנוסעים הפוטנציאליים קטנה בהרבה מאשר ביום חול. משמעות הדבר שהפעלת אוטובוסים, פרט לקווים ספורים, היא בזבוז כסף כאשר צריך לבחור בין סובסידה ענקית עם תדירות נמוכה או אוטובוסים ריקים בשל תדירות אפסית.

ב. אין מספיק נהגים, ולמעשה אין דרך מהירה להגדיל את מספרם. מי שמציע תחבורה ציבורית בשבת מוזמן להסביר איזה קווים הוא מציע לקצץ במקום

ג. מי שעקב אחרי מחאת האפודים הצהובים בצרפת יודע שהתחבורה הציבורית בכל ימות השבוע בצרפת הושגה במחיר צמצומה לאפס למעשה מחוץ לערים הגדולות. אם מישהו תומך בכך, הוא מוזמן להציג כך ולא לספר סיפורים על משפחות שיטיילו בתחבורה ציבורית.

ד. גם היום האוכלוסיה הערבית מיוצגת בצורה לא פורפוציונלית בקרב נהגי האוטובוסים, מי שמספר סיפורים על גיוס נהגים לא יהודיים פשוט מברבר.

ה. הסטטוס קוו כולל מוניות שירות בגודל מיניבוסים. באופן מרשים למדי התומכים לא פועלים להגדיל את מספרן, הגם שמדובר בפתרון זמין מיידית וכאמור הטוב ביותר כמעט לכל הקווים

בסך הכל, המסקנה המצערת שלי היא שתמיכה באוטובוסים בשבת נועדה יותר בשביל "להראות להם" מאשר לפתור בעיה שאכן קיימת.

הייתי היום בדיון בבג"ץ על עתירות המאגר הביומטרי

והסקתי כמה מסקנות:
א. מעבר החוק הוא פשלה של הכנסת. היה אמור להיות פיילוט, הוא לא בוצע ובכל זאת החוק הקבוע עבר. לא נעים לומר אבל גם פה נכנס בג"צ לחלל שהכנסת הותירה
ב. רוב הדיון הוקדש לדיון במעמד צד אחד על חומר "סודי" שלפי תוצאות הדיון מתחלק לחומר שאמור להיות גלוי ולחומר כנראה לא רלוונטי לעתירה
ג. לא ממש ברור איך נציגי המדינה לא מתביישים להצהיר שהמאגר לעולם לא ייפרץ

נתניהו למען סער

בחצי השנה האחרונה הריץ רה"מ בראש ובראשונה מועמד אחד לכנסת - את גדעון סער. באופן תמוה בעליל הטענה היחידה שלו כלפי סער היא חוסר לויאליות, טענה בעל תפוגה ברורה שתאפשר לו להכריז על תמיכתו מאוחר יותר. בעוד דבר לא מובטח - הנטייה לריב עם מספר שתיים ידועה - אין מנוס מהמסקנה כי נתניהו בחר בסער כיורשו. נתניהו מגביל את יכולתם של היורשים הפוטנציאליים האחרים לתקוף את סער לתחום צר במיוחד, הופך את סער לחביב התקשורת וממצב אותו כגורם שאחרים דנים בשילוב זרועות אתו. קל לדמיין מה הייתה התוצאה אילו הכריז נתניהו פומבית על סער כיורשו בראשות הליכוד - ההיפך הגמור.

בזכות מי נבחר אפי נווה?

מי שינסה להבין זאת מהתקשורת יגלה שלמרבה הפליאה לא ניתנת התשובה.

אם לומר זאת בקיצור, ככל שהמתקפה כלפי שקד פרועה יותר כך כנראה תמיכתו של התוקף בנווה הייתה עזה יותר.

נווה נבחר בזכות של ארבעה גורמים עיקריים - המחנה האקביסטי, מחנה השמאל, שופטי בית המשפט העליון והתקשורת. באופן מעורר התפעלות, מתברר כי לאף אחד ממאמרי המערכת המשתפכים של הארץ, מכתבות ההערצה של דה מרקר, ומהידיעות הפותחות המתלהבות של חדשות שתיים לא הייתה לו והשפעה ולו הקטנה ביותר על בחירתו לראשות הלשכה. צניעות שמתחרה כנראה רק בתמר זנדברג שהתגאותה בפעילותה לבחירתו כנראה נמחקה בדעיבד.

האלמנט המגוחך ביותר הוא ההלם שלהם מכך שהימין מסתפק בביקורת על שקד ולא נסחף כמוהם לניסיון נואש לטהר את עצמו מהעלאת נווה לעמדת כוח על ידי הסתה מעוררת גועל כלפיה.

אני מאוד לא אהבתי את הברית נווה-שקד בגלל סיבות של שקיפות ולכן אני כנראה קהל היעד של המתקפה, למרבה הצער, ולא בפעם הראשונה, מתברר כי המחנאות היא מעל הכל.

הטענות של הטכניון לגבי חוק ההנגשה של אתרים

החוק הציף את העובדה שאתר הנגישות של הטכניון לא נבנה כמו שצריך או במילים בוטות יותר - זרקו את הכסף שלנו לפח. אגב, הנגישות היא לא רק לנכים אלא גם למכשירים שונים כך שספק אם האתר יכול למלא בכלל את ייעודו.

 

לא ההנגשה הופכת את רוב האתרים לפגומים, אלא העובדה שחלק גדול להפתיע של האתרים בעברית נבנו בטכנולוגיה שהייתה ידועה כדפוקה גם אז וכתומכת רק ב-IE. המצב עם הטכניון גרוע במיוחד מכיוון שאנשים שלהם היו בין המתריעים על המצב - מה שלא יאפשר לו אפילו לתבוע את הספק האחראי למחדל. אני מצטער, אבל בעוד את התנהגות רוב בעלי האתרים הקטנים אפשר לתרץ בחוסר ידע, במקרה של הטכניון מדובר בהפקרות על כסף ציבורי וככזו צריך להתייחס אליה - לתבוע את האחראים למחדל ולבנות מחדש את האתר כך שיהיה מועיל - במקום לבחור בפתרון הפשוט שנועד להדחיק את הבעיה. אין לי ציפיות שהטכניון יודה בביזיון הזה.

 

אין דבר כזה "תוספי הנגשה ציבוריים", אתר שלא ניתן להנגשה בצורה מאוד פשוטה (שעה עבודה לאתר קטן, יומיים-שלושה לגדול) המשמעות היא שתוכנן בצורה שלא תואמת את הסטנדרטים ויש צורך בפיתוח ספציפי אליו. אי תאימות לסטנדרטים פירושה שבקרוב מאוד (תוך שנה-שנתיים) האתרים הללו לא יהיו נגישים לאף אחד, גם היום נדרשים מעקפים הולכים ורבים. אכן, העובדה שהממשלה החליטה בזמנו לשרוף את הכסף שלנו על אתרים שבעליל לא יעבדו לאורך זמן הרגיזה אותי כבר אז, אבל בשל אנשים עם גישת כזאת הממשלה העדיפה לחסוך 5% מעלות הפרויקט ולהגביל את חייו בצורה דרסטית.

 

אם היזם הוא בן 16 ומצליח למצוא היום תוכנה שלא עובדת לפי הסטנדרטים ולכן יש לו בעיית נגישות הוא ממש מטומטם, גם לפני 10 שנים זה היה מטופש, אבל היום זה שקול למישהו שמנסה למכור טלוויזית CRT חדשה. חוסר הבנה הוא אכן בעיה, אבל המחשבה שהחוק יכול להגן מטיפשות היא איוולת, אדם אידיוט מספיק תמיד יצליח לדפוק את עצמו.

 

הנושא נדון כבר כחלק מההערכות לבאג אלפיים וזה היה באמת ממזמן. בנקודה מסוימת אין ברירה אלא לעבור לשלב הבא. כאמור, אין אפשרות להגנה מלאה מטיפשות, אם היזם לא מוכן להשקיע חמש דקות בגוגל אזי הוא באמת יהיה בבעיה.

 

 

 

הדמוקרטיה בסכנה ואנחנו נציל אותה!?

הטענות שהדמוקרטיה בסכנה מהימין אינן חדשות אולם מה שהתפתח בארבע השנים האחרונות איננו רק התנתקות מהמציאות אלא סכנה הולכת וגוברת. לאופזיציה יש מעט מאוד תפקידים פעילים במשטר דמוקרטי - שני המרכזיים הם הצגת אלטרנטיבה שלטונית וביקורת על הממשלה.

קשה לאתר מישהו מהאופזיציה שחושב שהתפקיד השני בוצע כהלכה ואת קריאות הבוז כלפי המעטים המרהיבים עוז לטעון שמילאו את הראשון קשה לפספס. התוצאה קשה לעיכול - ההסתמכות המוגזמת על המערכת המשפטית שתמלא את התפקידים שנזנחו מתחילה לתת את אותותיה, לציבור אין יותר ספק שמדובר בחריגה קשה מהסמכות, מה שהוא נוטה לפספס הוא שהחריגה נובעת מנטישת תפקיד של אחת הרשויות - הכנסת, נטישה שהאופיזיציה אחראית לה באופן ישיר.

חולשתה הקיצונית של הכנסת לא נובעת מלחץ ממשלתי אלא מהעובדה המביכה שהגורם שאמור להיות בה דומיננטי - האופיזציה - מסרב לבצע את תפקידו. הטענות האופזציניות על חוקים המסכנים את הדמוקטיה רק מדגישות את השאלה - מה אתם עשיתם בנושא - אחרי שמורידים את הצהרות הרהב מקבלים את התשובה הפשוטה: אפס.

העולם היום בתאגיד כאן

לא הצליחו למצוא אפילו אדם אחד שחורג מה"קונסזוס" ה"ליברלי" וה"גלובלי" לתוכנית סיכום השנה. דווקא בתור מי שזאת עמדתו נגעלתי עמוקות. החלק המשעשע בעניין חוסר ההבנה שלהם למה אחרים חושבים אחרת מהם.