הדגמה חיה לאיך הפרשנות יכולה להפוך את המציאות על הראש

למעשה הגרף הזה מבטא תמיכה מסיבית ביותר של התקשורת בהפגנות נגד נתניהו. הסיבה? הגרף לא נושק לאפס כמו לגבי הפגנות בסדר גודל דומה. תיאור נכון יותר של הגרף הוא "התקשורת סייעה לשמור את המחאה בחיים" ו"תמיכה מסיבית ביותר של התקשורת".

זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהגוף המזמין הוא העין השביעית שגייס את חברת יפעת. החברה עשתה את מה שהתבקשה (ואין סיבה להניח שלא באופן תקין), אבל השימוש שנעשה בנתונים נלוז.

נחל האסי והסחנה

הדבר המרשים ביותר לטעמי בכל הדיון זאת ההתעלמות הבלתי אינטליגנטית מקיומו של הסחנה.

אני ביקרתי לא מעט בניר דוד והיה קשה מאוד לפספס את התורים הארוכים בכניסה לסחנה (שאגב יושב על משבצת הקרקע של היישוב). למעשה, במשך כ-20 יום בשנה המקום סגור בגלל עומס מבקרים והגישה ליישוב קשה מאוד.

ההשלכה לגבי ניר דוד היא ברורה, כניסה חופשית פירושה שבכל פעם שייסגר הסחנה בשל עומס יוצף הקיבוץ הנמצא בהמשך הנחל בעשרות אלפי הורים שבמקום לחזור פשוט ימשיכו עם ילדיהם במורדו. או במילים אחרות התשתית של היישוב הקטן תוצף באוכלוסייה של עיר קטנה שוב ושוב.

הטענות כאילו הקיבוצניקים ממציאים סכנה איומה שלא קיימת הן מופרכות וניתן להתרשם מהן בקלות. אגב, זה לא מקרי שההפגנות נערכות תמיד בזמנים שקטים, אחרת העיתונאים לא היו מצליחים בכלל להגיע למקום.

אם למישהו כל כך חשוב שהנחל בניר דוד ייפתח, הוא מוזמן לפצות את התושבים, לשטח את היישוב ולהרחיב את הגן הלאומי. משמעות הדרישות הנוכחיות היא שהתושבים ייאלצו לנטוש את היישוב לאורך כל הקיץ ולחיות באתר בנייה לאורך החורף.

ההזיה של התקשורת

הפוסט הזה המתין 9 ימים מתוך תקווה שמישהו בתקשורת יתפכח, למרבה הצער מתברר כי אין כמעט כאלו.

הבחירה של ערוצי הטלוויזיה במוצאי ט' באב לפתוח את מהדורות החדשות בדיווחים על ההפגנות ליד מעון ראש הממשלה היא כנראה אחת המחנאיות ביותר בתולדות התקשורת הישראלית.

מצד אחד עומדים 0.1% מהאוכלוסייה המפגינים במקום אחד. מצד שני יושבים (על הארץ) 10% מהאוכלוסייה תוך כדי מגיפה עולמית המערערת את יום הצום.

קשה להאמין אבל ההעדפה של הקבוצה הראשונה מתקבלת ללא עוררין, כולל על ידי הערוץ הציבורי. מדובר במחיקה טוטלית של חלק ניכר מהציבור תוך התגייסות מלאה לטובת סדר יום פוליטי במובהק.

העובדה כי השותפים להחלטה המדהימה הזאת הזדעזעו מכך שנתניהו הגדירם כשותפים מלאים להפגנות רק מדגימה את רמת הניתוק הפלאית שלהם - ההחלטה נתפסת כמובנת מאליה וככזאת שאינה אומרת דבר על הנטייה הפוליטית הגם שהאמת היא הפוכה לחלוטין.

לא יאומן כי יסופר

אפילו השעה הבינלאומית של כאן גויסה למסע תעמולה למען ההפגנות נגד נתניהו כשהיא מעודדת בגלוי ישראלים בחו"ל להגיע להפגנות ליד שגרירויות ישראל בעולם.

לא רק שלא ברור מדוע השעה הבינלאומית בכלל עוסקת באופן אובססיבי בישראל, אלא גם היא לוקחת בשבועות האחרונים עמדה פוליטית שמאלית בוטה יותר ויותר.

פייק תמונות

אחד הנטיות המרגיזות ביותר בהפגנות היא הזיוף הסיטונאי של תמונות. במקרה הטוב, התמונות הן מהפגנות קודמות בסדרה, ומשם המצב מתדרדר דרך אימוץ תמונות מהפגנות נגד, הפגנות מאזורים בלתי קשורים על פני הגלובוס ולעיתים מגיע עד תמונות שנוצרו במעבדה. המצב עם סרטוני הוידאו איננו טוב בהרבה.

למעשה התופעה כל כך נפוצה שגם אני, שלא מחפש אקטיבית זיופים כאלו מסוגל לזהות את רובן המכריע של התמונות והסרטונים לכאורה מההפגנות הנוכחיות נגד נתניהו כמזויפות - רבות מהן הן מתקופת ההתנתקות או מפינוי עמונה, חלקן מהמחאה החברתית ויש גם לא מעט מיובאות מארצות הברית (או לפחות מארץ דוברת אנגלית). באופן משעשע למדי, דווקא המעקב שלי אחרי כמה משונאי נתניהו המובהקים מסייע רבות מכיוון שהם משתפים את "התמונות החדשות" הללו שוב ושוב כמצולמות בהפגנה התורנית. אני חושש שהמצב מהצד השני של המתרס לא טוב בהרבה, הגם שהמגוון רחב בהרבה כך שקשה לי לקבוע.

הפתרון הוא פשוט - לגוגל יש מנגנון זיהוי תמונות, לפני שאתם משתפים תמונה, תשתמשו בו.

יאיר לפיד מתלונן על בג"צ

יאיר לפיד "כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה"

 'אני לא כופר בתיאור המצב הזה, אבל יש איתו בעיה קטנה. כל האפשרויות האחרות הן התקפה ישירה על הרעיון הדמוקרטי. כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק - אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו.

יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, "הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה."

שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת "האקטיביזם השיפוטי", ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב.
יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות.'

 

 

מעצרה של מי איננו סכנה לדמוקרטיה

זעקות השבר על מות הדמוקרטיה הן פוליטיות לחלוטין, כפי שניתן היה להבין מהדיון על עיכובו של השכל. מתברר כי מעצר על גרפיטי נתקל בפיהוק. כל הזעקות על הדמוקרטיה בסכנה צצות אך ורק כאשר מדובר באנשי שמאל. מי שמע על המעצר של שפי פז? לא שמעתם כי כל הזועקים לא באמת חושבים שמדובר בסכנה לדמוקרטיה.

וכן, אני זוכר מצוין את ההקשר, אלו שצורחים על מות הדמוקרטיה שואפים להפוך את בית המשפט למועצת ההגנה על האינטרסים של המשטר כמו באיראן. בשל כך הם ממציאים שוב ושוב סיפורים על מזימותיו הזדוניות לכאורה של נתניהו.
 

שמעתם מישהו מהם מתנצל על הטענה כי חוק הלאום הוא מזימה של נתניהו בשביל לאסור על שימוש בערבית במרחב הציבורי? או על עשרות המזימות הקודמות שיוחסו לנתניהו? הטענה שאוחנה מונה בשביל להגן על נתניהו ראויה לכן ליחס חשדני, אם וכאשר יהיו סימנים לכך פרט למוחם הקודח של פוליטיקאים משמאל, אולי יהיה על מה לדבר.