צריך להתמקד בבעיה האמתית בכיבוש - האנשים ולא השטח.קבלת הפלסטינים כאנשים בעלי משמעות עלולה
להביא חס וחלילה למסקנה שיש להם אחריות למצב.
אני לא מקבל בבסיס את הרעיון של מדינת הלאום ולכן אני לא סובל
מהכפילות בין קווי 1948 ו-1967. אני לא מקבל את הטענה שהר הבית צריך להיות ישראלי מאותה
סיבה למה אני לא מקבל את הטענה שלונדון צריכה להיות אנגלית.
לרוב
האנשים אין אומץ להכיר בכך שהטיעונים שלהם מובילים למסקנה הזאת והם מנסים
להתחמק מכך. הם צועדים את החלק הראשון, אין סיבה למה צריך להיות הר הבית
ישראלי, אבל מתקשים להבין שהטיעונים שלהם תקפים לאחרים באותה מידה, למה
שיהיה פלסטיני? מדובר בהכרה שאין הבדל אמתי בינינו ובין
הפלסטינים והם לא מוכנים להכיר בכך.
אני מכיר במדינה אחת וכוללת מכיוון שאין הבדל משמעותי בין ישראלי, פלסטיני, סיני או בריטי. או שנהיה תלויים אחד בשני או שנהיה תלויים אחד ליד השני. זאת אולי לא
המציאות היום אבל אנחנו עוד נראה את אחת האפשרויות מתממשת. אנחנו מתקרבים
לנקודה הזאת בקצב קבועה
אם מדובר באוטופיה אז נקבל דיסאוטופיה של הרס הדדי גרעיני. רמת ההשקעה להשיג נשק גרעיני יורדת בכל שנה. אין היום כוח שיכול לעצור את התהליך. רמת ההשקעה היום היא שבריר ממה שהיה לפני 20 שנים. יש היום כפול כמעט מדינות שמחזיקות נשק גרעיני. לפחות אחת מהן - פקיסטן -
הולכת, גם אם באיטיות, בדרכה של סוריה. הנפילה של נשק גרעיני לאיסלאם
הקיצוני היא בלתי נמנעת בטווח של העשור הקרוב. כמובן, יש הבדל בין פצצה אחת
לאלפים, אבל הכיוון הנוכחי ברור ואם לא יהיה שינוי קיצוני, זה תרחיש סביר
ביותר
ההקשר הוא שלמעשה האפשרויות של המין האנושי לטווח של 40 שנים ויותר הן
אחדות - מעשית לפחות, גם אם פורמלית תהיה טובה יותר - או הרס עצמי. מי ששואל
את עצמו האם יהיה סכסוך פלסטיני עוד 120 שנים פשוט לא מבין את המצב, לא
יהיו קבוצות כאלו בכלל. או שנתאחד עם השאר או שנהרוג את המין האנושי ברובו
המוחלט. המצב הקיים פשוט לא יציב מספיק בשביל להתקיים לאורך זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה