הנאצים לא התרשמו כלל ועיקר מהערבים, עובדה שהייתה מאוד ברורה בפעילות שלהם בתוניסיה - המדינה הערבית היחידה שהם כבשו את חלקה.
קראתי גם "בין צלב הקרס לסהרה" ואת "הרחק מהמסילה - המזרחיים והשואה" שני הספרים אמנם מתרכזים ביהודים אבל מסיבות מובנות, היחס לערבים בתוניסיה מוזכר לא מעט. הנאצים השתמשו בכמות משמעותית של ערבים כעובדי כפיה בעוד שבצרפתים כמעט ולא. הם גם דחפו את השלטון הצרפתי והאיטלקי בצפון אפריקה להחמיר את המדיניות שמעודדת אירופאים על חשבון האוכלוסייה המקומית.
אנחנו אוהבים לראות את הנאצים כגזענים בלתי מתפשרים אבל למעשה הם עשו הרבה פשרות (רק לא עם היהודים). הידועה ביניהם היא הפשרה עם היפנים שלפי תורת הגזע היו נחותים אבל בכל זאת שיתפו אתם פעולה, תוך טענה שמדובר ב"ארים של המזרח" אולם בעת הם כבשו את סינגפור היטלר פסל את התשבחות מכיוון ש"תהיה מלחמה בין האדם הלבן והאדם הצהוב". הסיפור עם הערבים דומה, הערבים נחשבו לנחותים, אבל בהתחשב בתנאים המיידים, היה פחות חשוב לאסור על חתונה שלהם עם הגרמנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה