הטיעון הריק מאחורי מיתוס השליטה הישראלית - חלק א׳

אחת הטענות השכיחות של אלו המצהירים על התנגדותם לקולוניאליזם היא שישראל שואפת להרחיב את שטחה, ושהיא כביכול המדינה היחידה בעלת שאיפות כאלו. עם זאת, ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון מאז 1967 ואף נסוגה מסיני, מדרום לבנון ומחבל עזה – עובדות שדורשות בחינה מעמיקה יותר. ביקורת אנטי-קולוניאלית רצינית הייתה משווה את התנהגותה של ישראל לזו של מדינות אחרות, בוחנת אילו שינויים טריטוריאליים הן קידמו, ושואלת מדוע אותה תנועה מיישמת היגיון חד-צדדי כל כך במקרה זה.

תחת זאת, התייחסות למדינה כבעלת שאיפות התפשטות ייחודיות מופנית כמעט רק כלפי ישראל, בעוד שמדינות שמספחות שטחים, כובשות אדמות זרות או מקדמות תכתיבים תוקפניים במדיניות החוץ שלהן – זוכות להתעלמות או להכשרה. במזרח התיכון, טורקיה ואיראן כמעט אינן סופגות ביקורת מאותם חוגים שמגנים את ישראל בקול רם. למרות הכיבושים הטורקיים בצפון סוריה ובקפריסין והתערבויותיה הצבאיות החוזרות ונשנות בעיראק ובלוב, ולמרות מעורבותה העמוקה של איראן בסוריה, עיראק, לבנון, תימן וסודאן באמצעות מיליציות מופעלות ושליטה עקיפה – שחקנים אלה זוכים לעיתים מזומנות להצדקה או להתעלמות.

למעשה, הן איראן והן טורקיה נהנות מתמיכה פעילה של רבים מאלה שטוענים כי הם מתנגדים לאימפריות, והדרישות לשמירה על זכויות אדם כלפיהן מבוטלות כבשגרה. בהתחשב בכך שתנועה זו טוענת שהיא מבוססת על התפיסה כי זכויות אדם הן אוניברסליות, ויתור זה מרמז כי היעדים של המהלכים הניאו-אימפריאליים האיראניים והטורקיים אינם נתפסים באמת כבני אדם באותה קטגוריה מוסרית – דבר המהווה סתירה יסודית לאקסיומה המוצהרת שלה.

בנוסף, השאלה כיצד ישראל תוכל בכלל טכנית לתפוס שליטה על האימפריה או "ישראל הגדולה"* שכה רבים טוענים כי היא כביכול רוצה בה – שהיא הסיבה המרכזית לכך שהרעיון הזה כמעט אינו קיים בישראל עצמה – אינה עולה לעולם. הסיבה לכך ברורה: טענה זו חסרת בסיס, והתמודדות איתה רק תערער את הנרטיב השולט.

באופן כללי, מיקוד סלקטיבי זה מראה כי התנועה עוסקת פחות בהתנגדות לאימפריאליזם ויותר בתפיסת צדדים בסכסוך שעבר הצגה כתיאטרון מוסרי. התוצאה היא כתב אישום חד-צדדי נגד ישראל המשרת נאמנות שבטית ואופנה פוליטית, תוך התעלמות מפרויקטים נרחבים ומתמשכים בהרבה של שליטה במקומות אחרים. זוהי עמדה מוזרה מאוד עבור תנועה שטוענת, לפחות למראית עין, להיות פוסט-קולוניאלית.

* זה לא אותו דבר כמו ארץ ישראל השלמה, שהיא אכן עמדה מוכרת, הכוונה היא שישראל זוממת להשתלט על סוריה, לבנון, ירדן, סיני וחלקים מסעודיה, טורקיה ועיראק. אם אתם חושבים שזה מוזר שלעמדה הזאת אין בכלל שם מוכר בעברית, אני לגמרי מסכים.