משהו חיובי לשם שינוי

אני לרוב מתלונן בבלוג הזה, הפעם יש לי המלצה למי שרוצה להבין את הרקע למה קורה היום בישראל, אני ממליץ להאזין לשני פרקים מתוך סדרה ארוכה (ומעניינת כולה) של פודוקסיק - הרצאות ושיחות: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו.

פרק 22 - דרום אמריקה: פופוליזם ושלטון צבאי - שאמנם מדבר על דרום אמריקה, אבל לדעתי חלק ניכר ממה שנאמר בו מסביר את החרדות של השמאל בישראל.

פרק 28 - רב-תרבותיות, פופוליזם ודמוקרטיה - שמדבר על העשור הקודם ומסביר היטב את הסיבות לניתוק ההדרגתי של האליטות "הליברליות" עד לכפירה בדמוקרטיה (ניסוח שלי).

אגב, למי שרוצה, ההרצאות נמצאות גם ב-YouTube.

סיכום (לא סופי) של הממשלה

הממשלה הנוכחית, לא הצליחה לעשות הרבה, אבל נראה שאפשר גם לסכם כמה מהאירועים הבולטים שלה (לא לפי סדר כלשהו)

א. בקשה להפקיע מהכנסת סמכויות בבג"צ חוק הפונדקאות

ב. גרימת משבר חמור ביחסים עם ברית וינשגראד

ג. מינוי סטונאי של מקורבים פוליטיים במשרד הגנת הסביבה

ד. מינוי יועצת משפטית בלי הכישורים הנדרשים במעורבות של שר הביטחון שעניינו נמצא על שולחנה (ובסוף לא העיד כשכל שאר המעורבים מועמדים לדין)

ה. מתן ייצוג חסר ביותר לאופזיציה בוועדות הכנסת

ו. העברת מינויים סיטונאים בזמן ממשלת מעבר

ז. הצעה לאמץ את החוק שהקנה למוסולני רוב בפרלמנט ללא רוב בציבור גם בישראל

ח. ביטול מתן רישיונות גז בזמן מתיחות חמורה עם רוסיה

ט. תביעות השתקה כנגד האופזיציה והתקשורת שאיננה משתפת פעולה

אנרגיה ירוקה? לא אם היא תלויה בחרדים!?

זה הסיכום הנכון למהומת הסעיף בנושא חשמל בשבת בהסכם הקואליציוני המסתמן.

מדינת ישראל התחייבה שוב ושוב לעבור לאנרגיה ירוקה יותר. מכיוון שרוב האנרגיה הזאת במדינת ישראל היא סולרית, הרי חייבים לאגור אותה (לפחות עד שימצאו שמש בלילה). כתוצאה מכך הממשלה משקיעה כבר עשור באגירת אנרגיה. גם בשבת יש פחות צריכה ולכן אין סיבה למה אי אפשר יהיה להשתמש באותם מתקנים גם במהלכה.

אם החרדים מוכנים, מסיבות "הלכתיות" לתרום לעניין, יש לשמוח על כך. בתנאי כמובן שאכן מדובר על אגירת אנרגיה ולא על ייצורה באמצעים מזהמים כמו גנרטורים.

הפאניקה המוסרית מאבי מעוז

אתחיל מהסוף, יש לרשויות ולמנהלי רשויות החינוך סיבות להילחץ, הן פשוט לא קשורות בשום צורה שהיא להיותו של מעוז "קיצוני" אלא מהעובדה הפשוטה שמדובר בפוליטיקאי שאמור לפקח על תחום שעד כה היה כמעט ללא פיקוח.

במהלך העשור האחרון ניהלו עמותות שמאל שונות (למשל הפורום החילוני), בניצוח הקרן החדשה מסע תעמולה נמרץ שבו נטען כי שכל הכסף של שיתופי הפעולה עם העמותות הולך לעמותות דתיות וחרדיות. העובדה שכעת אותם גורמים טוענים בזעזוע לאיום על תקציב של מילארדי שקלים מוכיחה שהם לא היססו לשקר שוב ושוב.

עובדה מעניינת נוספת היא שראשי הרשויות הפעילים ב"מחאה" הם אלו שלא היו אמורים לקבל אישור ממשרד החינוך, על פי המדיניות המוצהרת, לבצע שיתופי פעולה בכמעט כל השכונות שלהם. שיתופי הפעולה אמורים היו להתמקד בפריפריה החברתית והגאורגפית, העובדה כי הזועקים הם דווקא ראשי הרשויות במרכז והתומכים שלהם בפוליטיקה הארצית, רק מציפה את הצביעות הרבה בטענה של האחרונים כי הם בעד תמיכה בפריפריה - עובדה כי בהזדמנות הראשונה הם פועלים במרץ כנגדה.

אפשר לחשוב שהפיקוח של משרד החינוך בנושא מוגזם, אפשר (ואפילו רצוי) גם לחשוש מסגן שר חדש, אבל התחזות של מגיני זכויות היתר למגיני הדמוקרטיה ראויה לקריאות בוז ולא לתמיכה התקשורתית שהיא זוכה לה.

חיפה היא לא צפון הארץ

אני תמיד מתעצבן (ולפעמים גם מגיב) ממשרות ב"צפון" שהכוונה היא לחיפה.

בתור מי שגדל בכפר תבור וגר במרכז בשל אילוצי עבודה*, אני מתקשה להבין איך מישהו חושב שחיפה הנמצאת פחות מ-100 ק"מ מתל אביב היא איכשהו בצפון. למען האמת, אפילו את כפר תבור קשה לראות כנמצאת ב"צפון הרחוק".

*ועכשיו גם לימודים

דואגים לשלטון החוק? הצחקתם אותי

אני מודה שכמו תמיד שקמה ממשלה חדשה, יש מקום לדאוג, הבעיה היחידה שהמטיפים בנושא הם אלו שתמכו בהתלהבות בממשלה הנוכחית שהפרה ברגל גסה כל חוק שנתקלה בו ותמכה אקטיבית בחיסול שלטון החוק. הרשימה בנושא ארוכה מאוד, כך שאסתפק בחלקית:

א. הממשלה הודיעה לבג"צ כי חוק הפונדקאות לא מחייב אותה והיא כלל לא מעוניינת בשינוי אלא בפסילתו

ב. הממשלה בנתה מבצר לבנט, בלי אישורי בנייה

ג. הממשלה החליפה את חברי מועצת רשות הטבע והגנים, בניגוד לחוק שירות המדינה

ד. כמה קרובי משפחה של חברי הממשלה מונו לתפקידים בכירים בקק"ל, תוך ניצול ציני של ההפרדה לכאורה בין הגופים

ה. הממשלה העבירה הסכם עם לבנון בניגוד לחוק יסוד משאל עם

ו. הממשלה התעלמה מדוח מררי שהבהיר כי המשטרה והצמרת המשפטית לא מכירים בשום חוק שהתקבל אחרי 1988 אלא אם כן הוא מגדיל את כוחם

מי ששתק על הנ"ל איבד את הזכות המוסרית להביע דאגה על התנהגות הממשלה החדשה, הוא לא מתעניין באמת בשלטון החוק.

קניית השפעה בישראל

קשה לי להצביע על סיבה ספיציפית, אולם ישראל היא מדינה מאוד פופולרית בנושא. בעוד אצל רוב מדינות העולם ניסיונות ההשפעה נשארים ברמה הדיפלומטית ו/או המודיעינית, הרי בישראל העניין הרבה יותר דרמטי, כמה דוגמאות לא מקריות:

א. התופעה הדומיננטית ביותר היא הקרן החדשה שכל גורמי השמאל בעולם פחות או יותר משתמשים בה. כפי שהסברתי בעבר, הכסף שמגויס לארגון עצמו הוא זניח ומהווה הסוואה למצב בו מוזרמים כספים מחו"ל.

ב. התמיכה של רוסיה בעולים מברית המועצות לשעבר היא פומבית במיוחד, כולל תשלום פנסיות באופן פומבי. באופן אירוני רוסיה היא הגורם הזר השקוף ביותר.

ג. סין מנסה לקנות השפעה על ידי ידועני רשת והשפעה על המומחים, אולם לא מצליחה במיוחד.

ה. טוויאן - הסיפור של אפוק טיימס מזכיר מאוד את הקרן החדשה, הכסף לכאורה הוא מהמנויים אולם ההוצאות קטנות בהרבה ממה שצפוי כי הכתבות מגיעות מרשת תקשורת ממומנת על ידי המדינה.

ו. סעודיה - רוב הקוראים לא מודעים לכך אבל סעודיה משקיעה כסף רב בהפצת הכת הוואהבית במסגדים בישראל.